האם העיתוי הוא רמז? ראש ממשלת איראן ערב ההפיכה ביקש מהמוסד לחסל את חומייני בפריז

הסיפור שאליעזר צפריר, נציג המוסד האחרון באיראן לפני עליית הרפובליקה האסלאמית לשלטון, סיפר בזיכרונותיו, “שטן גדול, שטן קטן”,צוטט ע”י עיתון הג’רוזלם פוסט, כ-20 שנה לאחר פרסום הספר.

בזיכרונותיו, תיאר מר צפריר פגישה עם שאפור בחטיאר, ראש הממשלה ששרת תקופה הקצרה של 37 יום לפני קריסת ממשלת פהלווי, בחורף 1978.

בפגישה זו, שהתקיימה מספר ימים לאחר שמוחמד רזא פהלווי עזב את איראן, שאל מר בח’טיאר את נציג המוסד בטהרן האם ארגון זה יכול לחסל את רוחאללה ח’מיני, אשר היה בפריז באותה תקופה ובשיא הקמפיין להפלת המלוכה.

אליעזר צפריר, לאחר שהעביר את הבקשה לראש המוסד דאז, יצחק חופי, יעץ בעצמו, כמו כמה בכירים אחרים במוסד באותה תקופה ומומחים לענייני איראן בארגון המודיעין והריגול הישראלי, ליצחק חופי, שעדיף שישראל לא תעשה דבר.

 

כמה בכירי המוסד באותה תקופה אמרו כי למשטר פהלווי עצמו יש מספיק כוח להתעמת עם ח’ומייני אם יחזור לאיראן.

יצחק חופי הדגיש כי הוא מתנגד לכך באופן אישי מסיבות מוסריות ופוליטיות. גורמים רשמיים באותה תקופה האמינו כי הריגת חומייני לא תהיה משימה קשה עבור המוסד במדינה כמו צרפת.

מר צפריר הודיע לבריגדיר גנרל נאצר מוגאדאם, ראש SAVAK האחרון, על דחיית הבקשה לאחר דיונים פנימיים בתוך ארגונו בתל אביב. ממשלת בח’טיאר הגישה בקשה דומה למעצמות מערביות אחרות וקיבלה דחיות גם מהן.

בשיא המחאות נגד השאה באיראן, ישראל הייתה מעורבת במשא ומתן לשלום עם מצרים, בתיווכו של נשיא ארה”ב דאז ג’ימי קרטר.

 

ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, אמר מאוחר יותר כי התמקדות ממשלתו במשא ומתן עם מצרים, שהוביל להסכם השלום הראשון של ישראל עם מדינה ערבית, הסיחה את דעתה של ארצו מלהקדיש תשומת לב מספקת לסכנות הנשקפות מעלייתה של ממשלה פונדמנטליסטית בטהרן, וג’ימי קרטר, שלחץ על השאה של איראן לבצע רפורמות, התמקד בהצלחתו להביא את ישראל ומצרים להסכם שלום.

מוחמד רזא פהלווי, שממשלתו כוננה יחסים דה פקטו עם ישראל, היה בקשרים הדוקים עם מוחמד אנואר סאדאת, נשיא מצרים דאז, וגם היה תומך בתוכנית השלום ישראל-מצרים. עם זאת, הגישה של ישראל ומצרים להסכם שלום התרחשה במצב בו יסודות ממשלתו התערערו עקב מחאות מצד תומכי רוחאללה חומייני.

 

לאחר עזיבתו של השאה את איראן, ישראל עדיין החזיקה מספר קטן של דיפלומטים ועובדים באיראן, בעוד שאלפי ישראלים שעבדו בפרויקטים כלכליים ומסחריים איראניים שונים והרוויחו כסף גדול עזבו את איראן בחודשים האחרונים של שלטון השאה בטיסות אל על האחרונות בין טהרן לתל אביב.

קבוצת הישראלים האחרונה עדיין הייתה באיראן מספר ימים לאחר שרוחאללה חומייני ושותפיו חזרו לטהראן מפריז, ובסופו של דבר עזבו את איראן בעזרת ארצות הברית וקנדה. מר צפריר ודוד הרמלין, שגריר ישראל באיראן דאז, היו בין אלה שהצליחו לעזוב את איראן למרות פגישה עם סייד מוחמד בהשתי, בכיר במשטר החדש דאז.

 

בתקופת פהלווי, נציג המוסד עבד בנציגות ישראל בטהרן, שנקראה רשמית משרד הנציגות המסחרית, וישראל ראתה בו את שגרירותה.

יותר מ-46 שנים לאחר אותם מגעים בנוגע לרוחאללה חומייני, העיתון ג’רוזלם פוסט הדגיש ב-4 באוגוסט חלק זה בזיכרונותיו של אליעזר צפירי ביחס לסכנות ולאיומים שיצר קיומה של הרפובליקה האסלאמית של איראן עבור ישראל, האזור והעולם ב-46 השנים האחרונות.

העיתון כתב כי טעות בחישוב שינתה את המצב במזרח התיכון.

נראה כי תזכורת זו מגיעה על רקע הטלטלה הנובעת מהמלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן, וכן על רקע הערכת ההשפעות האפשריות על ישראל, איראן והאזור אם מנהיגי ממשלת איראן הנוכחיים יותקפו.

 

כמה בכירים בישראל, כמו שר הביטחון ישראל כץ, דיברו במפורש על האפשרות של תקיפה ישירה על מנהיג הרפובליקה האסלאמית.

בין הבכירים הישראלים שנכחו בפריז במהלך בקשתו של בחטיאר להדיח את חומייני ועדיין בחיים, אליעזר צפריר נמצא כיום בשנות ה-80 לחייו ומתגורר בתל אביב.

מר צפריר אמר לג’רוזלם פוסט שאם היינו מבצעים את הבקשה הזו והיה מתגלה שזו עבודתנו, האם העולם היה בכלל מבין מאיזו סכנה הצלנו אותם?

קרדיט: רדיו פרדה   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות