בימים בהם שופטים ושועי הארץ היטו משפט ועשו חמס. דעה

“וּבַיָּמִים הָהֵם שֹׁפְטִים וְשׁוּעֵי הָאָרֶץ הִטּוּ מִשְׁפָּט וַיַּעֲשׂוּ חָמָס בְּעַם יִשְׂרָאֵל”.

עמית קרע אתמול את המסכה מעל פניו ומעל פני מנגנוני הכוח. בפסיקה שערורייתית הוא אישר חיסיון, לבקשתם, על אלפי מקרים של שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, שועדת החקירה שהקים העם לא תוכל לחקור. לשם כך, כדרכו, ביצע מניפולציות בהרכב – סילק את סולברג וכנפי‑שטייניץ והציב במקומם את בני מחנהו, המהווים מיעוט בבית המשפט העליון – כבוב וגרוסקופף. הרכב זה חתום על אחת מפרשות הטיוח החמורות בתולדות עם ישראל: טיוח פשעי התביעה הכללית תוך פגיעה בוטה בזכות החוקתית לפרטיות המעוגנת בחוק‑יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ביום שבו יובסו היוריסטוקרטיה ומנגנוני הכוח הדכאני, יועמדו לדין מוסרי לפני משפט העם: יצחק עמית, גלי בהרב‑מיארה, רונן בר, אורני פטרושקה וגלעד שר, ראשי “האחים לנשק”, חברי “פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה”, ועמיתיהם בתקשורת המרכזית. אנשים אלה, לצד נוספים, הובילו את מדינת ישראל למעמקי הדיכוי, לפגיעה בזכויות האזרח, לשימוש לרעה בכוח התביעה הכללית – ונותרו שאלות קשות שטרם נחקרו לאשורן באשר לאירועי שואת השבעה באוקטובר.

ובמשפט העם המוסרי – עמית לא ישב עוד לשולחן השופט. הוא יישב על ספסל הנאשמים.

פרק 62 של “משבע” מציג את תמונת המצב במאבק על שחרור מדינת ישראל ממבנה הכוח הדכאני והאנטי‑דמוקרטי שנבנה בה בעשורים האחרונים. בתבונה ובנחישות נכריע אותו.

קרדיט: פרופ׳ משה כהן אליה     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות