איראן: צלילים חדשים בפס הקול של המחאה

כדרכם של האיראנים ברשתות האיראניות עולים גם שירי מחאה, חלקם של זמרים שלא מוכרים למי שאינו איראני, אחרים מוכרים בעולם, ושירים אלה הופכים להיות פס הקול של מחאה מתעצמת נגד משטר המולות, שמהדהדת ומתגברת ברשתות, ומפחידה את המשטר.

אחד מהזמרים שמושמעים רשתות הגלובליות וברשתות האיראניות, הוא חאמד ג’מאלבאשי פארד (حامد جمالباشی فرد = Hamed Jamalbashi Fard) או בקיצור – חאמד פארד, יליד שיראז שהוציא אלבום ראשון ב 2012, והפך לאחד מהראפרים הפוליטיים הבולטים באיראן, שיריו זכו לאהדת העם, אך מטבע הדברים לא זכו לאהדת המשטר. הוא נעצר ב 2015, ולאחר ששוחרר, ברח לטורקיה ומשם עבר לבלגיה, שם הוא חי ויוצר כיום, ומפרסם ברשתות החברתיות הגלובליות את שיריו, שמועלים ע”י מתנגדי המשטר גם לרשתות האיראניות.

פארד המוכר כמבקר משטר חריף (שייך למחנה המלוכני מאוהדי פהלווי) פרסם אתמול שיר שנקרא “שלום לאיראן, לברך את טהראן” (מצורף בפוסט הבא) שמתנגן במקומות רבים ברשת ומעורר עניין אצל מתנגדי המשטר.

שם השיר נלקח משלט חוצות שהציבה עיריית טהראן בסוף ינואר השנה, ובו לצד תמונתו של פירדוסי, המשורר הלאומי הפרסי, נכתב המשפט “שלום לאיראן, לברך את טהראן” והציבור התבקש להשלים את המשפט.

הכרזה של עיריית טהראן הייתה חלק מיוזמת העירייה של “עיר השירה” שמטרתה לקרב את תושבי טהרן לשירה, ולדברי העירייה, הכרזה משכה את תשומת ליבם של תושבי טהרן, ואנשים רבים השלימו את המשפט בהתאם לטעמם האישי.

מעבר לקשקשת של העירייה והפרסומים מטעמה, ולכתבות בעיתונים עם טקסטים נבחרים ששלחו אזרחים, האיראנים חגגו עם הכרזה גם ברשתות החברתיות, והציניקנים האיראנים נתנו דרור לחרצובות לשונם, ופרסמו המשכים, חלקם בחרוזים, מלאי הומור מושחז וסטירה עוקצנית, וחלקם ניצלו הזדמנות למחות נגד הרעש, זיהום האוויר, ונגד העירייה שלא עומדת בהבטחותיה לתושבים.

אציין שהחלטת עיריית טהראן לפרסם את הכרזה לכבוד “יום הולדתו של פידרוסי”, גם עוררה ביקורת ודיון ציבורי, היות וגם אם חלק מהאיראנים מציינים את יום הולדתו ביום הקרון לחודש בהמן (بهمن = Bahman) החודש האחד עשר בלוח השנה הפרסי, מומחים רבים באיראן טוענים שאין לכך ביסוס, ותאריך יום הולדתו של פידרוסי, אינו ידוע.

הציניקנים ברשת כבר תוהים מה תהייה תגובת עיריית טהראן לשיר החדש, והאם תוציא הודעת גינוי רשמית לזמר ולשיר, או שתתעלם כמיטב יכולתה מעוד ביזוי והשפלה ציבוריים, ואזכיר שהעירייה אימצה בחום חלק מהטקסטים שפורסמו בתחילת השנה בתגובה לכרזה המדוברת, ופרסמה אותם ברבים בשופרות התעמולה ובעיתונות המקומית, וגם גינו חלק מהתגובות הלועגות והמתריסות, אבל בעיקר התעלמו מרוב הטקסטים המושחזים.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון     קרדיט לתמונות:רשתות חברתיות