אחרי שחיל האוויר הדהים את העולם בטווחי תקיפות עצומים באיראן האמריקאים מאמצים את השימוש הישראלי במיכלי דלק נתיקים במטוסי אף-35

חיל האוויר האמריקאי מבקש לצייד את מטוס ה-F-35 במיכלי דלק חיצוניים כחלק מלקחי מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן

 

באחד הראיונות שנתן מפקד טייסת מכליות האוויר , “ראם” , הוא גילה כי הטייסת שלו ביצעה במהלך מלחמת 12 הימים עם איראן כ-600 טיסות תידלוק. במקום אחר אמר מפקד חיל האוויר הישראלי כי ישראל ביצעה כ-1500 גיחות תקיפה על איראן. מתוך הנחה שכל טיסה לאיראן היתה זקוקה ליותר מטיסת תדלוק אחת הרי שהחשבון מראה שמטוסי התקיפה נעזרו הן במכלי דלק נתיקים וגם נעזרו במטוסי תדלוק לא של ישראל. כבר נפוצו דיווחים כי מכליות תדלוק של חיל האוויר האמריקאי סייעו למטוסי חיל האוויר הישראלי לצלוח טווחים אלו ותרמו תרומה מכרעת לביצוע המרהיב של טייסינו.

 

כחלק ממאמציו לשפר את יכולות מטוסי הקרב מדגם F-35, חיל האוויר האמריקאי פועל להגדלת טווח הטיסה של מטוסים אלה על ידי ציודם במיכלי דלק חיצוניים, כחלק מתוכנית המודרניזציה המקיפה המכונה “בלוק 4”. תוכנית זו אינה מוגבלת להוספת מיכלי דלק בלבד, אלא כוללת גם מכ”ם חדש ועוצמתי, שיפורים במערכות תקיפה בעזרת אינפרא אדום, הגברת מודעות המצב, פיתוחים משמעותיים ביכולות לוחמה אלקטרונית ומגוון רחב של כלי נשק חדשים, שחלקם נותרו מסווגים.

ראוי לציין כי הרעיון של הוספת מיכלי דלק חיצוניים למטוס ה-F-35 אינו חדש. לוקהיד מרטין וגופים רלוונטיים אחרים ערכו מחקרים דומים בין השנים 2004 ו-2007, והוא צץ מחדש בשנת 2018, עם ניסויים של מיכלי דלק מתחת לכנף בנפחים של 480 ו-460 גלונים. בשנת 2019, ישראל הודיעה כי השלימה את תכנון מיכלי הדלק החיצוניים הניתנים להורדה בנפח 600 גלונים עבור מטוס ה-F-35I “אדיר”, הגרסה הישראלית המותאמת של ה-F-35A. כמו כן, היא בחנה את האפשרות להשתמש במיכלי דלק “קונפורמליים” המותקנים צמודים לגוף המטוס.

מיכלי דלק חיצוניים הניתנים להורדה נישאים בדרך כלל מתחת לכנפיים על גבי תושבות חיצוניות ונקראים כך משום שהם מתנתקים מהמטוס לפני הקרב. מיכלי דלק יעילים, לעומת זאת, מתחברים לגוף המטוס באופן שמפחית את התנגדות האוויר ( מקדם גרר), ובעזרת תכנון קפדני, יכולים להפחית את השפעתם על חמקנות.

קרדיט: דובר צה”ל

 

הערכות מסוימות מצביעות על כך שמכלים נתיקים אלו, קונבנציונליים ויעילים כאחד, מילאו תפקיד מרכזי בתקיפות האוויריות שביצעה ישראל נגד מטרות בתוך איראן בחודש שעבר, ואפשרו למטוסים לנסוע את המרחק לאיראן וחזרה ללא צורך בתדלוק אווירי.

בינתיים, מטוס הקרב F-22 ראפטור עובר תוכנית מודרניזציה מסיבית בעלות של יותר מ-11 מיליארד דולר, הכוללת פיתוח של מיכלי דלק חיצוניים חמקניים, בעלי מקדם גרר נמוך, המותקנים במטוס, שאינם פוגעים ביכולת החמקנות. מיכלי דלק אלה ניתנים לניתוק מהמטוס מבלי להשאיר פערים או עיוותים שעלולים לחשוף את מיקומם למכ”ם. גורמים בלוקהיד מרטין הצהירו כי מיכלי דלק אלה, שתוכננו במקור עבור ה-F-22, ניתנים להתאמה גם עבור ה-F-35.

חשוב לציין שכל מטוסי ה-F-35 שיוצרו עד היום מצוידים מראש במערכות האספקה הדרושות להפעלה מהירה של יכולות תדלוק חיצוניות של מיכלי דלק. אם יאמצו מיכלי החמקן בנפח 600 גלונים, הם יוסיפו כ-8,000 פאונד של דלק נוסף ל-F-35A.

נכון לעכשיו, ה-F-35A נושא כ-18,498 פאונד של דלק פנימי, מה שנותן לו טווח קרב משוער של כ-670 מיילים ימיים (כ-770 מיילים סטנדרטיים). עם הוספת המיכלים החדשים, רדיוס הקרב שלו יכול לעלות על 1,000 מייל – המרחק שהמטוס יכול לטוס כדי לבצע תקיפה ולחזור מבלי להזדקק לתדלוק באוויר.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

עם זאת, הוספת מיכלים נתיקים אלו אינו תהליך פשוט, למרות זמינות מערכת האספקה. לוקהיד מרטין נתקלה באתגרים אווירודינמיים כאשר בדקה את המיכלי הראשונים בנפח 480 גלונים, מה שאילץ אותה להפחית את הגודל ל-460 גלונים. עדיין לא ברור האם המיכלי בנפח 600 גלונים שפותחו עבור ה-F-22 יוכלו לפתור בעיות אלה.

ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של מכלים חיצוניים על חמקנות נבדקת מקרוב. עם זאת, חשוב לזכור שלא כל המשימות דורשות חמקנות מוחלטת, ולעיתים ניתן להקריב אותה לטובת טווח ארוך יותר או עוצמת אש גדולה יותר.

אם לוקהיד מרטין תצליח לתכנן מיכלי דלק תת-כנפיים חמקניים עבור ה-F-35, טכנולוגיה זו עשויה לפתוח את הדלת גם לפיתוח תאי נשק חיצוניים חמקניים, מה שיגדיל את כמות הנשק הנישא מבלי להתפשר על החמקנות. זוהי כשלעצמה סיבה מספקת לעקוב מקרוב אחר הפרויקט הזה.

למרות שתוכנית זו מכוונת כיום לחיל האוויר, ההשפעה הגדולה ביותר עשויה להיות על הגרסה הימית של ה-F-35C, המיועדת לפעול מנושאות מטוסים, וכבר סובלת ממגבלות טווח גדולות יותר עקב אופי פעילותה. דוחות נרחבים פורסמו בעבר על ההשפעה הפוטנציאלית של טכנולוגיה זו על פעולות התעופה הימית. (קרדיט: ערביכ דפנס)

קרדיט: לתמונות רשתות חברתיות