“איום הטילים הבליסטים מאיראן הוא הבעיה הבטחונית הדחופה החשובה ביותר”

אין להסיט את הקשב, איום הטילים הבליסטים מאיראן הוא הבעיה הבטחונית הדחופה החשובה ביותר.

נכון יש למדינת ישראל ולצה”ל עוד 101 סכנות בטחוניות שחייבים להתמודד ולהתגבר עליהם.

סכנות כגון: הטבח שמתבצע נגד הדרוזים בסוריה, תהליך השיקום של כוח החיזבאללה בלבנון, שיגור טיל בליסטי מתימן לישראל זאת אחת למס’ ימים, הטרור המתמשך ביהודה ושומרון, נסיונות השיקום של ההרס באתרי הגרעין באיראן, המלחמה המתמשכת בעזה ועוד ועוד.

אבל כפי שהוכח במלחמה האחרונה ,היא מלחמת 12 הימים, יכולת ההיזק של פגיעת הטילים מאיראן היא האיום הגדול ביותר.

הוכח כי מס’ קטן מאוד של טילים שלא יורטו גרמו ל- 29 הרוגים, אלפי נפגעים ולנזק ולהחרבת עשרות אלפי דירות ונכסים אחרים.

כך גם עשרות אלפי אנשים איבדו חלקית או לצמיתות את ביתם ונכסים אחרים או את מקום התעסוקה שלהם.

כעת נשאלת השאלה האם המתקפה הזו של מאות רבות של טילים בליסטים רבי עוצמה תחזור?   בוודאי שתחזור!!

בעוד שנים ספורות המתקפה בוודאות תחזור והפעם וזו תהיה מתקפת טילים בעוצמה כפולה ומכופלת. יתכן ויגרם אסון ברמה חסרת תקדים.

 

מדוע?

1, נסיון איראני לשחזר את ההצלחה מאחר ומבחינתם היתה להם הצלחה.

2. נסיון לנקום במדינת ישראל ובתושביה על ההשפלה הלאומית.

3, שיקום ושידרוג מערך הטילים האיראני

א, המימד הכמותי

האיראנים יודעים ויכולים להערכתי לייצר כבר היום יותר מ כ 1000 טילים בליסטים לשנה.

לכן להערכתי הם ישלימו כבר בשנת 2026 את כל מלאי הטילים הבליסטים ששוגרו או שהושמדו ע”י חיל האוויר.

ישלימו כמותית ויכפילו את הכמות של הטילים הבליסטים שלהם בשנת 2027.

ב, המימד האיכותי

הטילים החדישים כגון החורמשאר 4 והחייבר שכאן יעילים פי כמה מהטילים הבליסטים מהדור הקודם.

הטילים החדישים הם טילים שכבר פותחו ומעטים מהם גם שוגרו במלחמה האחרונה לארץ.

 

הטילים החדישים בנויים כעת מטיטניום ומחומרים מרוכבים ולא מפלדה לכן משקל המעטפת של הטיל קטן לפחות בכמחצית מהמשקל הקודם.

לכן גודל הרש”ק של הטיל כפול+ ביחס לרש”ק הקודם שהיה במשקל של כ- 500 ק”ג. המשקל של הרש”ק הנוכחי עד ל כ 1500 ק”ג.

הטילים החדישים מדויקים בערך פי 100 מהדור הקודם שזה אומר שיש להם יכולת של פגיעה וודאית בבניין או ביעד חשוב.

ראש הנפץ של הטילים החדשים נפרד מגוף הטיל בעת הכניסה לאטמוספרה וכך קשה יותר ליירט מטרה מהירה מאוד וקטנה, מטרה באורך של 4 מטר בהשוואה ל 17 מטר כיום.

במהלך המעוף באטמוספירה ראש הנפץ מתמרן מס’ פעמים וכך שוב קשה מאוד ליירט את הטיל.

לחלק מהטילים ראשי קרב מתפצלים ל 3 וכך שוב לא ניתן ליירט את כולם.

 

מסקנה: הטילים נגד טילים לא יצליחו ליירט חלק ניכר מהמתקפה ובנוסף הם יתכלו במהירות. לכן חייבים ובדחיפות להוסיף שיכבת הגנה נוספת והיא תותחי לייזר.

מס’ לא גדול של תותחי לייזר יבשתיים ואוויריים בהספק של 1000 ק”ו ישנו את המציאות.

תותחי הלייזר יודעים ליירט מטרות קטנות ומתמרנות וכאן אין כלכלת יירוטים, כמות הקרניים אינה מוגבלת ועלות היירוט זניחה.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות