החשיבות הלאומית, הכלכלית והגיאו-אסטרטגית של בקעת הירדן

רקע:

לאחרונה ארגונים פרוגרסיבים תקפו את המאחזים וההתיישבות בין היתר – על בקעת הירדן. חשוב לי להנגיש למה זה אזור אסטרטגי בעל חשיבות עצומה מעבר לביטחון. בקעת הירדן אזור עם חשיבות גיאו-‘אסטרטגית כלכלית ומדינית.

1. הדמוגרפיה הישראלית: מדינת ישראל זקוקה לערים חדשות – לא רק לשדרוגים.

ישראל נמצאת בעיצומה של צמיחה דמוגרפית מואצת. 15 שנה מהיום, בשנת 2040 צפויים להתגורר בישראל מעל 12 מיליון איש.  כדי להיערך לכך, אין די בשדרוג ערים קיימות. נדרש חזון של הקמת ערים חדשות, מתוכננות היטב, שיוכלו לאכלס מאות אלפי ואף מיליוני תושבים – בערים שמתחילות מאפס, עם תשתיות מודרניות, תעסוקה, דיור בר-השגה ואיכות חיים גבוהה.

בקעת הירדן היא אזור מישורי נדיר, שהאכלוס בתוכו מאפשר דיור למאות אלפי בני אדם אם לא יותר. מישור הוא המשאב הכי חשוב לערים גדולות. בחלק הירדני שהוא לא מפותח ברמה מערבית – יש מעל  80 אלף תושבים. לא סתם הרש”פ לא ויתרה על בקעת הירדן. היא עתודת קרקע.

2. שגשוג לצפון הישראלי מול הפער הגיאוגרפי בין מזרח מול מערב

מעבר לפער המוכר בין צפון לדרום, קיימת בישראל חלוקה חדה לא פחות בין מזרח למערב (הים). מרבית מקורות הכוח, התעסוקה והפיתוח מרוכזים בין חיפה, תל אביב וירושלים – בעוד שטבריה, הגולן ובקעת הירדן נותרים מאחור בשל ניתוק תחבורתי וכלכלי. האזורים האלה לא זוכים להזדמנות שווה – והסיבה לכך פשוטה: היעדר חיבור למרכזים הגדולים.

בקעת הירדן כמרכז אורבני תעשה לטבריה, צפת וקריית שמונה – מה שחיפה עשתה לקריות ולשאר יישובי הצפון. היא תפתח את הצפון בפני שערי ירושלים. יש לזכור כי המרחק בין תל אביב לבקעת הירדן, בוא בערך בין תל אביב לחדרה. ללא פקקים מדובר בפחות שעה נסיעה. כלומר – אנחנו מחברים את הצפון והמרכז, בצורה בריאה לא של כבישים אין סופיים – אלא כבישים ותשתיות שבהמשך יהיו מיועדים לפיתוח למגורים. (מה שלא אפשרי היום במרבית הכבישים המהירים בצפון ברמת בניית עיר מחדש, כי הצפון הררי).

3. זה לא אמור להיות יקר מדי.

בגדול מה שצריך מהשלטון המרכזי ברמת התשתית זה להפוך את כביש 5 לכביש מכובד חוצה שומרון ולהפוך את כביש 90 לכביש מכובד תלת מסלולי. כשתהיה את התשתית, היזמים יבואו. אפשר למצוא מימון בשת”פ עם יזמים, אפשר לעשות זאת במודל כביש אגרה של כביש 6 ובכך להקל על הוצאות המדינה. היום יהודה ושומרון סובלים ממצוקת כבישים ואנשים ישלמו לקבל שירות. ברמת המדינה – יש לעשות סדר תכנוני נדרש וניהול מנהל תקין מול מועצות מקומיות.

4. יתרון גיאו-אסטרטגי: נתיב סחר ומרכז סחר יבשתי – שער כלכלי למזרח.

הקמה של נתיב סחר  ומרכז שילוח אזורי בבקעת הירדן יכולה להפוך אותה לעורק לוגיסטי בין ישראל, ירדן, סעודיה ומדינות המפרץ. זהו ציר יבשתי אסטרטגי – כזה שעוקף את הים, חוסך עלויות, וממצב את ישראל כגשר יבשתי אזורי. זוהי לא רק ריבונות – אלא גם כלכלה. בקעת הירדן תאפשר חיבור בין מפרץ חיפה למפרץ אילת.

ולמה החיבור למפרץ חיפה חשוב? כי האזור יהיה חייב תחרותיות. לא קל להקים נמל ים בכל מקום, זה שיש עשרות קילומטרים חוף ברצועת עזה, לא אומר שכולם יכולים להיות נמל ים אחד. מפרץ חיפה חשוב מאוד.

5. הגיע הזמן להגיד לגנרלים, לאולפנים, לאנשים שכועסים על “ההתיישבות”: בקעת הירדן היא אחד הנכסים החשובים ביותר של המדינה. כמו שיהודה, שומרון ועזה חשובים. עלינו להוקיר עליה תודה ולפתח אותה, זה האינטרס שלנו כאומה.

הניצחון הוא האינטרס הכלכלי העליון וישראל תהיה גדולה יותר.

קרדיט: ערוץ הטלגרם טופז רם       קרדיט לתמונות: ויקיפדיה