סיפור לחג – כך הובילו מכסים לשפל הגדול, ומה הסיכוי שההיסטוריה חוזרת על עצמה?

95 שנים אחרי אחד האירועים שהחמירו את המשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר במאה ה-20, ארה”ב עושה את הניסוי הכלכלי שלה פעם נוספת.

ב-1930, ברקע קריסת הבורסה ב-1929, הקונגרס האמריקאי אישר את חוק סמוט-הולי (Smoot-Hawley Tariff Act), שהטיל מכסים גבוהים במיוחד על סחורות מיובאות.

החוק נועד לסייע לחקלאים וליצרנים האמריקאים שנפגעו מהמשבר הכלכלי. ההיגיון פשוט – העלאת מכסים על יבוא במטרה לעודד צריכה מקומית ובכך להגן על התוצרת התעשייתית והחקלאית בארה”ב.

בפועל, המכסים עלו לרמות של עד 60%, הקשה מאוד על יבוא לארה”ב והוביל למתקפת תגמול עולמית, כאשר עשרות מדינות הטילו מכסים נגדיים, והסחר הבינלאומי קרס ב-66% תוך פחות מארבע שנים.

ההשלכות היו הרסניות. התעשייה האמריקאית נפגעה קשה, האבטלה זינקה ל-25%, והכלכלה העולמית הידרדרה עמוק לתוך השפל הגדול. למעשה, מה שהתחיל כניסיון אמריקאי להגן על השוק המקומי הסתיים בפגיעה קשה בדיוק באותה הכלכלה שאותה ניסו להציל.

השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 התרחב למדינות נוספות, ויצר קרקע פורייה לעליית משטרים לאומניים ובדלניים ברחבי העולם, שאלו בתורם החמירו את חוקי היבוא במטרה לתמוך בכלכלה המקומית מה שהחמיר את קריסת הסחר העולמי.

רק לאחר מלחמת העולם השנייה, מתוך הלקח המר שנלמד, הקימו מדינות העולם את הסכם GATT, שהפך לימים לארגון הסחר העולמי (WTO), שמטרתו למנוע מלחמות סחר דומות בעתיד באמצעות פתיחות ושיתוף פעולה.

כעת, כשארה”ב שוב מטילה מכסים אגרסיביים, נשאלהת השאלה כיצד מדינות העולם יגיבו למהלך.

בתרחיש החיובי לארה”ב, הלחץ הכלכלי וההבנה שאין שותפת סחר חזקה כמוה מביאה את המדינות לשולחן המשא ומתן, חסמים רבים יורדים והסחר העולמי, בדגש על יבוא מארה”ב מתחזק.

בתרחיש השלילי לארה”ב, מלחמת סחר חדשה עשויה לקרב בין כלכלות אחרות בעולם, דווקא תוך בידוד הכלכלה האמריקאית, שצפויה להיפגע קשה ממהלך חד-צדדי שכזה.

בתרחיש הביניים, חברות ינסו להתאים את עצמם למכסים באמצעות העברת קווי ייצור למדינות עם מכסים נמוכים, אך העלויות הנלוות מורגשות בכיס הצרכנים המקומי בארה”ב.

כל אחד מהתרחישים עשוי לגרור איתו השלכות רוחב משמעותיות על הכלכלה האמריקאית והגלובלית, מעלייה באינפלציה בשל התייקרות מוצרי יבוא וחומרי גלם, דרך פגיעה בתעסוקה עקב קשיים בתעשיות מוטות יצוא ויבוא, ועד שיבושים ניכרים בשרשראות האספקה הגלובליות.

בנוסף, הכלכלה האמריקאית נמצאת כבר עכשיו בסביבת ריבית גבוהה יחסית, והוספת הלחצים הללו עלולה לסבך את ניסיונות הפד לשלוט באינפלציה מבלי לגרום להאטה כלכלית חריפה.

מה יקרה בפועל תלוי בגורמים רבים, כמו תגובת הבנקים המרכזיים בעולם, עמידות הצרכן, והשאלה אם המכסים ומכסי-הנגד שיוטלו יהיו זמניים או קבועים, ולכן בשלב זה קשה מאוד להעריך את ההשפעה והאם מתפתח משבר.

בשורה התחתונה, ההיסטוריה מלמדת אותנו שיעור חשוב. למרות שנראה שאפשר להשתמש במכסים כפיתרון לעידוד צריכה מקומית, בפועל מדובר בבעיה מורכבת של סחר עולמי עם לא מעט חלקים. צעדים חד-צדדיים כבר הובילו בעבר למשבר ומיתון קשה, ונקווה שהפעם ההיסטוריה לא תחזור על עצמה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם תשואת יתר – וול סטריט      קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות