מדוע הנוכחות הצבאית המצרית בסיני מדאיגה את ישראל? מבט מהצד המצרי

הנוכחות הצבאית המצרית בסיני מעוררת מחלוקת רחבה בישראל, הדורשת את הסגת התשתית הצבאית שם , בהתחשב בכך שנוכחות זו מהווה הפרה של הסכם השלום בין שתי המדינות. מקורות צבאיים ישראלים מאשרים כי הממשלה לוחצת בערוצים דיפלומטיים וביטחוניים, כולל וושינגטון, להגיע להסדר רשמי בנושא זה.

לפי מקורות רשמיים ומומחים צבאיים, הפריסה הצבאית המצרית בסיני כוללת 88 גדודים הכוללים 42,000 חיילים, בנוסף לשלוש דיוויזיות צבאיות מלאות, ו-1,500 טנקים וכלי רכב משוריינים, בנוסף לפרויקטים לפיתוח והרחבת מסלולי המראה של נמל תעופה צבאי, וחיזוק רשתות ההגנה האווירית ורציפי הים. לעומת זאת, הסכם השלום שנחתם ב-1978 מאפשר נוכחות של 50 גדודים בלבד, בהם 22,000 חיילים.

האלוף נאסר סאלם, לשעבר מנהל המודיעין המצרי, סבור כי חששות ישראל אינם מוצדקים ומטרתם להשיג מספר יעדים, ביניהם הסטת תשומת הלב מהמצב בעזה ומהמשברים הפנימיים בישראל. ואילו הפרופסור ללימודי עברית באוניברסיטת אלכסנדריה, אחמד פואד אנואר, מסביר כי תל אביב מבקשת ללחוץ על מצרים לקלוט פליטים פלסטינים בסיני. שגריר מצרים לשעבר בתל אביב, חאזם ח’יראת, מצדו סבור שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו משתמש בסוגיה זו כדי להסיט את תשומת הלב מהכישלון הפוליטי שלו בהתמודדות עם משברים פנימיים וחיצוניים.

מנגד, סעיד עקאשה, מומחה לענייני ישראל במרכז אל-אהראם למחקרים, מציין כי ישראל חוששת שמצרים תחזיר לעצמה את יכולותיה הצבאיות ההרתעתיות.

קהיר מאשרת כי נוכחותה הצבאית בסיני היא חוקית, ומתבצעת בהתאם לתיקונים המוסכמים בנספח הביטחוני להסכם השלום. האלוף נאסר סאלם מציין כי ישראל לא נקטה באמצעים רשמיים, כגון זימון שגרירה או הגשת תלונה רשמית, מה שמשקף כי הטענות הללו חסרות כל בסיס ממשי. גם השגריר לשעבר חאזם ח’יראת הדגיש כי לצבא המצרי יש את הזכות להגן על ביטחונו הלאומי, וכי ישראל מבינה שמצרים אינה מדינה תוקפנית.

לדברי סעיד עוקשה, ישראל מודעת לכך שהצבא המצרי הפך למעצמה צבאית גדולה, וקהיר לא תקבל כל איום על ביטחונה הלאומי. האקדמאי אחמד פואד אנואר סבור שישראל מנצלת את ההאשמות הללו כאמצעי לחץ על מצרים כדי לנסות לשנות את עמדתה הדוחה את עקירת הפלסטינים מעזה.

באשר להסכם השלום, השגריר חאיראת מאשר שהדיבור על איום בהסכם אינו הגיוני, כי יציבות היחסים בין מצרים וישראל משרתת את האינטרסים של שני הצדדים.

לגבי תרחישים אפשריים, האלוף סאלם סבור שהסכם השלום לא ייפגע, מכיוון ששני הצדדים מחויבים לו, בעוד סעיד עוקשה מאשר שישראל לא תפתח בעימות צבאי עם מצרים, לאור עוצמתו של הצבא המצרי. השגריר חאיראת מציין כי וושינגטון לא תתמוך בשום הסלמה ישראלית שעלולה לאיים על יציבות האזור. אחמד פואד אנואר מצדו מסביר כי הנוכחות הצבאית המצרית בסיני תמשיך להבטיח את הביטחון הלאומי המצרי ותמנע כל ניסיונות לעקור את הפלסטינים.

באשר לאפשרות של פרוץ עימות צבאי, האלוף סאלם מאשר שזה לא סביר, מכיוון שישראל מודעת לגודל האתגרים העומדים בפניה, ומצרים לא מחפשת הסלמה, אך יחד עם זאת היא לא תוותר על בטחונה הלאומי. סעיד עוקשה מאמין שכל הסלמה צבאית תעלה לישראל ביוקר רב, בעוד אחמד פואד אנואר מאשר כי הצבא המצרי מעביר מסר ברור שהוא מסוגל להגן על האינטרסים שלו מבלי להיכנס לסכסוך גלוי.

קרדיט: ערביכ דפנס    קרדיט לתמונות: דובר צבא מצרים