האויב הטורקי וההזדמנות הגדולה

טורקיה מבינה שהיא מאבדת הגמוניה במזרח התיכון לטובת ישראל – ועל כך נכתב לפני תקופה ארוכה. 

היריבות הטורקית-ישראלית היא לא רק מאסלאמיזם אלא היגיון מעצמתי: ניצחון ישראלי ובניית נתיב הסחר בין הודו לאירופה דרך ישראל – משמעותו תבוסה לטורקיה במלחמת הסחר.

טורקיה עם כלכלה כושלת לחלוטין בכל פרמטר אפשרי. היא נכנסה לסוריה כדי לייצר שליטה על הכורדים, אך כדי להשיג הגמוניה במזרח התיכון מול איראן.

האם גם אנחנו מטרה? אחרי ה-7.10 אין לנו עוד פריבליגיה להסתכל על מסיתים בנוחות. טורקיה היא אויב כי היא מדברת כמו אויב. נקודה.

וכאן המטרה העליונה של הפיקוד העליון בישראל: לכתוב את הגבולות החדשים מול טורקיה ולייצר גבולות בני הגנה והתקפה. טורקיה מדינה מאוד מאיימת עם מנופים על ישראל – אך מדינה פושטת רגל  בכל פרמטר.

מול טורקיה – כל פעולה זקוקה לתעדוף מתעדכן מדי יום. לחסל את פרויקט חיזבאללה ואיראן, בלי לדאוג ליום שאחרי, שהוא טורקיה: זו תהיה פעולה נמהרת.

אנחנו בתהליך ארוך. המזרח התיכון מתפרק, הסכמי סייקס פיקו, החלטה 1701 – כל אלו לא רלוונטים.

יש לישראל הזדמנות גדולה – לייצב את גבול הצפון אחרי עשורים של מלחמות ואיומים, לצד ייצור עמדה אסטרטגית גיאוגרפית מול טורקיה. זה יעזור לישראל עשורים קדימה. טורקיה מפיצת אסלאם רדיקלי ברחבי אירופה ולפעולה כזו משמעות גיאו-אסטרטגית אדירה במלחמה מול האסלאם הקולוניאליסטי.

טורקיה היא איום, אך נשלטת כלכלית ומדינית בשל מצבה כלכלי הקשה. האם יש לה יכולת צבאית למלחמה נגד ישראל? צבאית כן. מבחינת יתרות מט”ח, לא כל כך.

טורקיה מבינה שניצחון ישראלי, הוא עצירת ההגמוניה הטורקית באגן הים התיכון והמזרח התיכון. לכן היא נובחת.

באמצעות מנופים צבאיים ומדיניים, ישראל צריכה לייצר גבולות טריטוריאליים בני הגנה והתקפה בסוריה ולבנון, בהכרה אמריקאית, כדי לבצר את ישראל לדורי דורות מכל איום אסלאמיסטי מהחזית הצפונית.

קרדיט: ערוץ הטלגרם טופז רם    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות