הסנקציות של וושינגטון חושפות את הטקטיקה של חיזבאללה למימון פעילותו. חלק א’
בצעד חדש להדק את החבל סביב מקורות המימון של חיזבאללה, משרד האוצר האמריקאי לבקרת נכסים זרים (OFAC) הטיל ביום שישי סנקציות על חמישה אנשים ושלוש חברות המעורבות ברשת פיננסית הפועלת מטעם חיזבאללה.
האנשים והחברות שהוטלו עליהם סנקציות, על פי הודעת משרד האוצר האמריקני, “הם ממשפחות הקרובות לבכירי חיזבאללה ומהווים חלק מרשת של עסקים מניבים בבעלות או בשליטת חיזבאללה המאפשרים ומסתירים מכירת נפט עבור משמרות המהפכה-QF, תורמים לפעילות חיזבאללה ולגישה למערכת הפיננסית הרשמית”.
צעד זה בא כחלק מהמאמצים של וושינגטון לפרק את הרשתות הפיננסיות שחיזבאללה מנצל כדי לחזק את השפעתו, על רקע הלחץ הבינלאומי הגובר על איראן ושלוחותיה באזור.
פעולה זו גם מדגישה את “נחישותו של משרד האוצר לחשוף ולשבש את התוכניות המממנות את אלימות הטרור של חיזבאללה נגד העם הלבנוני ושכניו”, אמר ממלא מקום שר האוצר לטרור ולמודיעין פיננסי, בראדלי טי. סמית.
וושינגטון הגדירה את חיזבאללה כארגון טרור זר ב-1997 וגינתה אותו כארגון טרור עולמי ב-2001.
רשת של תפקידים שלובים זה בזה
על הרשת שהוטלה עליו הסנקציות, לפי הודעת משרד האוצר האמריקני, פיקחו בכירים בצוות המימון של חיזבאללה, כולל מוחמד קאסיר, שנשאר בתפקידו עד מותו בסוף 2024, וחתנו, מוחמד קאסם אל-בזאל. OFAC הטילה סנקציות על קסיר ואל-בזאל ב-15 במאי וב-20 בנובמבר 2018, בהתאמה.
למרות היותו יעד למעקב מאז 2018, אל-בזאל המשיך לנהל את הרשת שלו על ידי העברת בעלות על החברות שלו לשותפים אחרים בצוות המימון של חיזבאללה על מנת להסתיר את הקשר שלו לארגון. חברות אלה כוללות את Talaqi, Tawafuq, Nagham Al-Hayat ו-Alumex, שעל כולן הוטלו סנקציות ב-4 בספטמבר 2019.
מי הם אלו שהוטלו עליהם הסנקציות:
*- ראשיד קאסם אל-בזאל: אחיו של מוחמד אל-בזאל, הוא קיבל על עצמו את הניהול של החברות טלאקי, טאוואפוק ונגהם אל-חיאת, בהתבסס על הנחיות אחיו. הוא פיקח על הפעילות היומיומית שלהם, בעוד מוחמד המשיך בתיאום עם חיזבאללה.
*- מחסין מחמוד מורטאדה: אשתו של מוחמד קאסיר, היא השפיעה משמעותית על בעלה בנושאים הקשורים לפעולות חיזבאללה, כולל מימון והברחת נשק. היא גם הבעלים הרשומים של כמה חברות הקשורות לחיזבאללה, ביניהן Alumex, שהיא בבעלותה יחד עם פאטימה עבדאללה איוב, חווארה עבדאללה איוב וג’מיל מוחמד חפאג’ה.
*- פאטימה עבדאללה איוב: אשתו של מוחמד אל-בזאל, עובדת איתו בצמוד בכמה מיזמים עסקיים של חיזבאללה, כולל קבוצת טלאקי.
*- ג’מיל מוחמד חאפאגה: רשום כבעלים של “תריסי זכוכית Securol”, שחולק את אותה כתובת כמו “Alumex”.
ארצות הברית גם הטילה סנקציות על מספר חברות הקשורות לרשת זו, והם:
*- “ראפי LLC”, חברה לבנונית, התורמת לרווחי חיזבאללה באמצעות סחר במוצרים וטרינרים.
*- “קבוצת לבנון מאוחדת”: הנמצאת תחת סנקציות בשל היותה בבעלות, בשליטה או בניהול, במישרין או בעקיפין, על ידי פאטימה עבדאללה איוב, מחסין מחמוד מורטאדה וחווארה עבדאללה איוב.
*- תריסי זכוכית Securol: נמצא ברשימה השחורה בשל היותם בבעלות, בשליטה או בניהולו, במישרין או בעקיפין, של ג’מיל מוחמד חאפאגה.
האנשים והישויות שהוטלו עליהם סנקציות הוקמו בהתאם להוראה מבצעת 13224, למתן תמיכה חומרית, כספית ולוגיסטית לחיזבאללה, לרבות סיוע במתן מימון, סחורות או שירותים המקדמים את פעילותו, כפי שאושר על ידי משרד האוצר האמריקני.
הידוק המצור הכספי
הגעתו של הממשל האמריקני החדש הביאה עמה מדיניות ברורה כלפי איראן ובעלות בריתה, ובעיקר חיזבאללה, כפי שמדגיש הפרשן הפוליטי ועורך הדין אמין בשיר, “שמטרתה להגביל את השפעתם האזורית ולערער את מקורות המימון שלהם. בהקשר זה הדגיש שליח ארה”ב סטיבן ויטקוף בהצהרותיו האחרונות כי כוחות אלו, אף שהם אינם מהווים עוד איום על יציבותם הקיימת באזור, מהווה איום קיומי על האזור.
כחלק מאסטרטגיה זו, הסביר בשיר כי “ייבוש מקורות המימון של חיזבאללה היה חלק מהותי מהתוכנית האמריקנית, ולא רק על ידי עצירת זרימת הנשק. וושינגטון רצתה להטיל מגבלות פיננסיות קפדניות, מה שהוביל לאחיזת חנק על חיזבאללה במגזר הבנקאי העולמי ומנע ממנה גישה לדולרים. הפיקוח האמריקני הפך את התנועה הפיננסית לקשה יותר דרך הזרוע הפיננסית של חיזבאללה”.
אל מול המצור הפיננסי הזה, חיזבאללה, אומר בשיר, “נקט באמצעים חלופיים, לרבות סחר בלתי חוקי, הסתמכות על מטבעות דיגיטליים, הברחת סחורות וניצול הגבול הלבנוני-סורי כדי להבטיח את זרימת הכספים. עם זאת, נפילת משטר אסד הובילה לסגירת אחד מהערוצים הפיננסיים הבולטים שלו בסוריה”.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות