המודיעין האמריקאי: איראן תוכל לייצר מספיק אורניום לפצצה גרעינית אחת תוך פחות משבוע

הצהרת העמדה של הקונגרס לשנת 2025 של הפיקוד האסטרטגי של ארצות הברית העלתה דאגות מחודשות בנוגע לפעילות הגרעינית המואצת של איראן. לפי ההצהרה, איראן הרחיבה משמעותית את מלאי האורניום המועשר שלה והתקינה מערכות צנטריפוגות מתקדמות נוספות. התפתחויות אלו הפחיתו את “זמן הפריצה” המשוער של איראן – התקופה הנדרשת לייצור מספיק אורניום לדרגת נשק עבור פצצה גרעינית אחת – מ-10-15 ימים אל מתחת לשבוע. זה מייצג הסלמה משמעותית באיום שמציבה טהראן והביא לביקורת מוגברת מצד משקיפים וקובעי מדיניות בינלאומיים.

הרשויות האיראניות ממשיכות לטעון שתוכנית הגרעין שלהן משרתת אך ורק מטרות שלום, תוך שימת דגש על זכויותיה של איראן במסגרת האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT). עם זאת, הצהרות אחרונות של כמה בכירים איראנים בשנת 2023 הציגו עמימות, עם הצעות שהמדינה עשויה להעריך מחדש את עמדתה לגבי הנשק אם תעמוד בפני איומים חיצוניים הולכים וגדלים. בעוד שסוכנויות המודיעין האמריקאיות עדיין מעריכות שאיראן לא קיבלה החלטה סופית לבנות נשק גרעיני, הפחתת זמן הפריצה והצטברות מתמשכת של אורניום בטוהר גבוה הדאיגו את וושינגטון ואת השחקנים האזוריים. בעלי עניין אלה חוששים שאיראן תוכל לעבור במהירות מיכולת סמויה – לחימוש גרעיני ממשי, אם תבחר לחצות את הקו הזה.

מאמצי הגרעין של איראן מתחילים בשנות ה-50, כאשר התוכנית החלה תחת השאה כחלק מיוזמת “אטומים לשלום” הנתמכת על ידי ארה”ב שמטרתה לפתח כוח גרעיני אזרחי. לאחר המהפכה האסלאמית של 1979 ומלחמת איראן-עיראק, ההתקדמות הגלויה בתוכנית נעצרה, רק כדי להחיותה בחשאי בסוף שנות ה-80. במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, איראן עסקה בעבודות גרעיניות חשאיות, כולל מאמץ חקר נשק מובנה שנקרא “תוכנית אמד”, תוך הפרה של התחייבויות ה-NPT שלה. פעילויות אלו התגלו בשנת 2002, כאשר נחשפו אתרים סודיים כמו מתקן ההעשרה בנתנז וכור המים הכבדים בערק, שהביאו לבדיקות בינלאומיות וסנקציות כלכליות. שנים של משא ומתן דיפלומטי הובילו ל-JCPOA של 2015, במסגרתו קיבלה איראן על עצמה הגבלות קפדניות על רמות ההעשרה שלה, מצבור האורניום ומספרי הצנטריפוגות בתמורה להקלה מהסנקציות. ההסכם הביא לתקופה זמנית של איפוק, שבוקר במעקב בינלאומי קפדני.

עם זאת, בעקבות קריסת מסגרת ה-JCPOA ב-2018, איראן החלה להפר בגלוי את התחייבויותיה. עד 2019, טהראן עברה את מכסת ההעשרה של 3.67% והחלה לאגור אורניום מועשר ל-20% ומאוחר יותר ל-60% טוהר. בשנת 2022, סבא”א גינתה את איראן לאחר שהסירה ציוד ניטור והגבילה את גישת הפקחים כנקמה על ממצאי הסוכנות בדבר אי-ציות. המצב הידרדר עוד יותר בשנת 2023 כאשר איראן אסרה על מספר פקחים מנוסים של סבא”א. באותה שנה, דגימה סביבתית על ידי סבא”א גילתה חלקיקי אורניום מועשרים ל-84% בפורדו – ממש מתחת לדרגת נשק. איראן ייחסה זאת ל”תנודה בלתי מכוונת”, ובעוד שסבא”א לא מצאה עדות למאגרי אורניום מעל 60%, התקרית העמיקה את החששות לגבי השקיפות והכוונות של איראן. מנכ”ל סבא”א הדגיש כי איראן היא המדינה היחידה ללא נשק גרעיני המעשיר אורניום לרמות כה גבוהות, מצב שהוא תיאר כמדאיג בשל השלכותיו הצבאיות הפוטנציאליות.

דיווחים חוזרים ונשנים של סבא”א תיעדו את רשימת ההפרות ההולכת וגדלה של איראן. הפקחים ממשיכים להתמודד עם שאלות לא פתורות בנוגע לעקבות אורניום שנמצאו באתרים לא מוכרזים הקשורים לעבודות העבר של איראן הקשורות לנשק גרעיני. הסוכנות בחנה את ההסברים של איראן לנוכח ממצאים אלה והגדירה אותם כ”לא אמינים מבחינה טכנית”. למרות סוגיות אלה, המסגרת הדיפלומטית הרב-צדדית של ה-JCPOA נותרה ללא שינוי. ארצות הברית ואירופה החתומות המשיכו ללחוץ על טהראן לחזור ולציית, אם כי הסנקציות נותרו בתוקף.

בינתיים, ישראל – הרואה באיראן חמושה בגרעין איום קיומי ישיר – על פי הדיווחים עסקה בפעולות חבלה סמויות ומודיעיניות כדי לשבש את התקדמותה של טהראן.

הצהרת העמדה האחרונה של הפיקוד האסטרטגי של ארה”ב מזהירה כי לאיראן יש כעת מספיק חומר בקיע כדי לייצר כמה כלי נשק גרעיניים בפרק זמן קצר. עם זאת, מומחים מדגישים כי הרכבת ראש נפץ גרעיני מבצעי תדרוש פיתוח נוסף, ניסויים וידע טכני שאיראן עשויה עדיין לא לשלוט עליהם במלואם.

קרדיט: תסנים

המסלול של תוכנית הגרעין של איראן מאז 2020 שינה מהיסוד את הנוף האסטרטגי במזרח התיכון. כאשר טהראן נמצאת למעשה בסף הגרעין, המוקד העיקרי של הדיפלומטיה הבינלאומית עבר לעבר מניעת הצעדים האחרונים לקראת נשק.

ניתוח הפיקוד האסטרטגי של ארה”ב לשנת 2025 מדגיש שמניעת איראן מלהשיג נשק גרעיני נותרה בראש סדר העדיפויות הביטחונית. ככל שאיראן תמשיך לקדם את העשרת האורניום שלה ולהשקיע במודרניזציה של התשתית הגרעינית שלה, התקופה הקרובה תהיה קריטית. אם העולם יראה פתרון דיפלומטי או משבר עמוק יותר יהיה תלוי במידה רבה בבחירותיה של איראן ובתגובה הקולקטיבית של הקהילה הבינלאומית.

קרדיט: https://www.armyrecognition.com/     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות