מניה קטנה עם פוטנציאל גדול – סיפור!

השוק לא מרבה להציע השקעות שבהן הפער בין שווי השוק לשווי הפוטנציאלי כל כך בולט, אך זו בדיוק עשויה להיות הסיטואציה של חברת האנרגיה הקטנה רוקהופר (RKH),שנסחרת בבורסת לונדון בשווי של כ-360 מיליון דולר בלבד.

תחום האנרגיה בבורסת לונדון נחשב כתחום בולט במדדי המניות, דוגמא לכך היא איתקה (ITH) שמאז הסקירה של גודלמן זקס השלימה את יעד האפסיד (כולל דיבידנד) והמשיכה לעלות.

נחזור לחברת רוקהופר. החברה מחזיקה בשותפות עם נאוויטס הישראלית את פרויקט סי ליון, תגלית הנפט הגדולה באיי פוקלנד.

החלטת השקעה סופית (FID) צפויה באמצע שנת 2025, אך על פי הערכות מוקדמות נראה כי ישנם אינדיקטורים חיוביים בדמות אישורים רגולטוריים, גיבוש תכנית מימון פרוייקטלית, וחתימה כל הספקים של הפרוייקט על מנת להמשיך ולקדמו.

 

באותו נושא, נאוויטס הודיעה מראש כי החלטת ה FID תתקבל אחרי תחילת ההפקה משננדואה והשבוע נאוויטס הודיע שההפקה צפויה להתחיל בחודש יוני הקרוב, לאחר שמבחני ההזרמה שבוצעה הוכתרו בהצלחה יתרה.

כל זה ידוע לשוק, אז מה עובר כאן מתחת לרדאר?

השותפה של רוקהופר, נאוויטס פרסמה תזרים מהוון חזוי מעודכן לסוף 2024, שהכפיל את עצמו מרמה של 1.8 מיליארד דולר ל-3.6 מיליארד דולר (לפי 70$ לחבית) ואוצר בתוכו גם תגלית גז חדשה של TCF 2.056 (שקול ל 343 מליון חביות נפט). מאכן אפשר להקיש על התזרים הפוטנציאלי של רוקהופר, שכאמור חלקה מהווה קצת יותר משליש מהפרויקט.

על פי הערכות עדכניות, במאגר סביב 1.26 מיליארד חביות נפט וגז, כאשר חלקה של רוקהופר מוערך בכ-440 מיליון חביות. בנוסף, רוקהופר מחזיקה בשטחים צמודים לסי ליון ובבעלותה גם 3 רשיונות בדרום פוקלנד (ב 100%).

גם אם ניקח מחיר חבית שמרני יותר, עדיין מדובר בפוטנציאל תזרים אשר גדול פי 5 ויותר משווי השוק של החברה. אבל תזרים עשוי להישחק על ידי הוצאות המימון והפיתוח של החברה, אך כאן מגיע היתרון של החברה.

על פי ההסכם בין השותפות, נאוויטס מממנת את רובה המוחלט מחלקה של רוקהופר בפיתוח ללא ריבית, כאשר החזר ההשקעה יתבצע מתוך התזרים העתידי לאחר תחילת ההפקה. כלומר, החברה לא צריכה לגייס כספים (בטח לא משמעותיים) על מנת להתקדם בפיתוח הפרויקט.

 

בנוסף, לחברה הפסדים צבורים בגובה הקרוב ל-630 מיליון דולר, בעיקר באיי פוקלנד. זהו מגן מס שיגדיל את הרווח הנקי של החברה. זאת ועוד, בניגוד לנאוויטס, אין ברוקהופר תמלוג על וזה לבד שווה בתזרים המהוון מעל מיליארד דולר.

כדי לפשט את הסיפור, נעשה הקבלה לעולם הנדל”ן אותו קל להבין:

ישנו בעל דירה קרקע עם אישור בניית מאות דירות. לקרקע שווי גבוה, אך ללא מימון הקרקע נשארת עם הפוטנציאל “על הנייר”. לבעל הקרקע מגיע קבלן עם ניסיון ומציע לממן את הפרויקט, בתמורה לשותפות ברווחים בלבד.

המודל הזה נקרא Carry, ורוקהופר נהנית ממנו, כאשר כל עוד לא זורם נפט, אין החזר, וברגע שמתחילים להפיק, החברה פשוט מחזירה את ההשקעה מתוך חלקה ברווחים.

במקרה הזה היא גם נהנית מהניהול של נאוויטס בהובלתו של גדעון תדמור, לו נסיון מוצלח של עשרות שנים בפיתוח פרוייקטים ענקיים (ים תטיס, תמר, לוויתן, שננדואה ועוד).

וכמו בעולם הנדל”ן, זה מה שהופך את רוקהופר להזדמנות:
השווי הנוכחי שלה נמוך בהרבה מהשווי של “הדירות העתידיות”, קרי תזרים הנפט. השוק לא מתמחר את מלוא הפוטנציאל, אלא רק את ההסתברות שיום אחד הדירות ייבנו.

 

וכמו בכל השקעה, גם כאן קיים סיכון.

ראשית, הפרויקט טרם הגיע להחלטת השקעה סופית (FID). אם מסיבה כלשהי ההחלטה תידחה או תבוטל (למשל עקב קשיי מימון), שווי החברה עלול להיפגע.

שנית, מחיר הנפט הוא נעלם במשוואה, כאשר הוא גורם מהותי ברווחיות של הפרויקט. בהקשר הזה יש לציין כי העלות הצפויה הכוללת לחבית בפרוייקט היא 25$ בלבד, כך שיש פה שולי ביטחון יחסית גבוהים.

שלישית, גם אם תקבל החלטת ההשקעה, שינויים רגולטוריים או גיאופוליטיים עשויים להשפיע על התקדמות ההקמה. בהקשר זה יצוין כי נאוויטס ורוקהופר חותמות מול ממשלת איי פוקלנד על הסכם יציבות פיסיקאלית ורגולטורית, על מנת להבטיח שלא יתרחש שם “ששינסקי 2”.

לצד אלו, ניתן לשער כי השוק כבר מתמחר את הסיכונים כאשר המניה נסחרת בדיסקאונט על השווי הפוטנציאלי.

בשורה התחתונה, רוקהופר היא מניה קטנה עם פוטנציאל גדול, המהווה חשיפה ממוקדת לפרויקט נפט שעשוי לשנות מהותית את עתידה. הפער בין שוויה הנוכחי לבין השווי הכלכלי של סי ליון לא נובע מכישלון עסקי, אלא מהמתנה להחלטות שצפויות להתקבל בקרוב. בכל מקרה, זהו סיפור מעניין ששווה לעקוב אחריו.

כותב שורות אלה מחזיק בנייר ואין בנכתב המלצה לפעולה בני”ע של החברה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם  תשואת יתר – וול סטריט     קרדיט לתמונות: חברת רוקהופר