כמה מרגלים סינים יש בישראל?
שכיחות הגוברת של פעילויות ריגול סיני ברחבי דמוקרטיות מערביות מעלה שאלות משמעותיות לגבי פעולות דומות בישראל. נחשף קיום רשתות נרחבות של פעולות מודיעין סיני באירופה, בריטניה וארצות הברית (לא מדברים על מדינות אסיה). מקרים אלו מדגימים שיטות מתוחכמות של הסתננות ואיסוף מודיעין שעשויות לשמש תבנית לפעולות במדינות אחרות בעלות חשיבות אסטרטגית כמו ישראל. נותרה השאלה אם הרשויות הישראליות ערניות מספיק מפני איומים כאלה.
מקרי ריגול ידועים באיחוד האירופי, בריטניה וארה”ב
מקרי ריגול רבים נחשפו באיחוד האירופי, בבריטניה ובארה”ב. בבריטניה, איש עסקים סיני המכונה “H6” נאסר לצמיתות בדצמבר 2024 על השתתפות בפעילויות חשאיות הקשורות למחלקת העבודה החזיתית המאוחדת של סין, המתמקדת במודיעין זר. H6 השתלב בחברה הבריטית, קיבל תואר שני וניהל ייעוץ לחברות בבריטניה בנוגע לסין. באופן דומה, אירופה ראתה גל מעצרים חסר תקדים באפריל 2024, עם שישה אנשים שהואשמו בריגול למען סין – שניים בבריטניה וארבעה בגרמניה. ביניהם היו עוזר הפרלמנט הבריטי ועוזר גרמני לנציג הפרלמנט האירופי.
ארצות הברית התמודדה גם עם מקרי ריגול רבים. באוגוסט 2024, יואנג’ון טאנג, אזרח אמריקאי מתאזרח ומתנגד סיני לשעבר, הואשם בכך שפעל כסוכן של המשרד לביטחון המדינה של סין (MSS). למרות ההיסטוריה שלו להתנגד לבייג’ינג, טאנג לכאורה שיתף פעולה עם המודיעין הסיני כדי להתאחד עם משפחתו בסין. מקרים מוקדמים יותר כוללים את רון רוקוול הנסן, קצין לשעבר בסוכנות הביון הביטחונית של ארה”ב שנידון ל-10 שנים בגין ניסיון להעביר סודות צבאיים לסין, והייטאו שיאנג, שגנב סודות מסחריים ממונסנטו במסגרת “תוכנית אלף הכישרונות” של סין. תקריות אלו מדגימות את ההתמקדות של סין באיסוף מודיעין צבאי ומסחרי כאחד.
הטקטיקות המתוחכמות של פעולות המודיעין הסיניות
המשרד לביטחון המדינה של סין (MSS) הוא שירות הביון והביטחון האזרחי העיקרי של הרפובליקה העממית של סין. הוקם ב-1983, הוא אחראי על מודיעין זר, מודיעין נגדי והגנה על הביטחון הפוליטי של המפלגה הקומוניסטית הסינית.
ל-MSS יש מבנה ארגוני מורכב:
- מטה מרכזי: ממוקם ברובע היידיאן בבייג’ינג.
- סניפים אזוריים: ה-MSS מקיים רשת של סוכנויות ברחבי סין, עם מחלקות ברמות פרובינציאליות, עירוניות ומחוזיות.
- לשכות: המשרד מחולק למספר לשכות שלכל אחת תחומי אחריות ספציפיים:
- הלשכה הראשונה: תקשורת סודית.
- הלשכה השנייה: פעולות מודיעין חוץ.
- הלשכה השלישית: מודיעין פוליטי וכלכלי.
- הלשכה הרביעית: פעילות בטייוואן, הונג קונג ומקאו.
- הלשכה החמישית: ניתוח מודיעין ודיווח.
- הלשכה השישית: הדרכה תפעולית למשרדי מחוז.
- לשכות שביעית ושמינית: ריגול נגד.
- לשכות תשיעית: ביטחון פנים.
- הלשכה העשירית: הלשכה לביטחון חיצוני ונגד סיור, מתמקדת ב:
-
-
- מעקב אחר ארגוני סטודנטים ומוסדות סיניים בחו”ל
- חקירת פעילויות אנטי-קומוניסטיות וריאקציוניות בינלאומיות
- הגנה על צוות סיני בחו”ל
- ניטור ארגונים חתרניים הפועלים מחוץ לסין
-
-
- הלשכה האחת עשרה: מחקר בקוד פתוח (מכונים בסין ליחסים בינלאומיים עכשוויים).
- הלשכה 12: חקירה חברתית.
- הלשכה השלושה עשרה: אבטחת טכנולוגיית מידע.
- הלשכה הארבע עשרה: סיור טכני.
- הלשכה השמונה עשרה: פעולות ארה”ב.
ה-MSS מפעיל כוח משטרה משלו, משטרת ביטחון המדינה, ויש לו סמכויות רחבות לריגול ומעצר על פי חוק המודיעין הלאומי של סין.
המקרים שתועדו בדמוקרטיות מערביות חושפים כמה טקטיקות מתוחכמות שננקטו על ידי שירותי הביון הסיניים. גישה בולטת אחת כוללת הצבה אסטרטגית של סוכנים בעמדות הקרובות לכוח פוליטי. טקטיקה זו מאפשרת גם איסוף מודיעין וגם מנופי השפעה אפשרית.
שיטה נוספת כוללת טיפוח קשרים עסקיים ככיסוי לפעילות מודיעינית. המקרה של H6 מדגים כיצד יצירת קשרים עסקיים לגיטימיים יכולה ליצור הזדמנויות לעבודת מודיעין.
אולי הכי מדאיגה היא היכולת המופגנת של סין לגייס אנשים מרקע בלתי צפוי, כולל סטודנטים, עיתונאים ומהגרים (אפילו אלה הנשואים לישראלים). לפני חמש שנים, סטודנט סיני ממכון ויצמן סיפר לי כי “מישהו מהשגרירות הסינית בישראל ביקש ממנו לאסוף את השמות והמידע של סטודנטים סינים בקמפוס”. הוא סירב בנימוס ולאחר מכן עבר לארצות הברית כדי להמשיך במחקר שלו, מחשש לתגמול אפשרי.
הפגיעות הפוטנציאלית של ישראל למודיעין הסיני
המודיעין הסיני נוקט בטקטיקות המערבות את הפזורה הסינית, מוסדות אקדמיים וקשרים עסקיים – כולם וקטורים פוטנציאליים שקיימים בהקשר הישראלי.
ארצות הברית הביעה בעבר חששות לגבי השקעות סיניות בחברות טכנולוגיה ישראליות, במיוחד בחברות עם יישומים דו-שימושיים.
שאלת המודעות והתגובה של ממשלת ישראל לפעילויות מודיעין סיני פוטנציאליות נותרה פתוחה בהתבסס על המידע הזמין. ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים מורכבים עם סין וארצות הברית כאחד, מנווטת לחצים מתחרים בנוגע להעברת טכנולוגיה, השקעות בתשתיות ושיתוף פעולה ביטחוני.
בעוד ישראל ממשיכה לפתח את יחסיה עם סין תוך שמירה על הברית הקריטית שלה עם ארצות הברית, שאלת פעילות המודיעין הסיני בגבולותיה ראויה לבחינה מדוקדקת בהתבסס על הדפוסים שנצפו במדינות דמוקרטיות אחרות.
קרדיט: יעל סו – אזרחית טייוואנית וישראלית העובדת בייעוץ ושיווק עסקי עבור חברות ישראליות, סיניות וטייוואניות, ומכסה את כל דרום מזרח אסיה. פורסם באתר החדשות טיימס אוף ישראל קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות