רוסיה מסכימה לאפשר הרכבת מטוסי Su-35 ו-Su-30 באיראן

איראן קיבלה אישור מרוסיה להרכיב מטוסי קרב מסוג Su-35 ו-Su-30 באופן מקומי ברישיון, מהלך שצפוי לשפר משמעותית את היכולות האוויריות של טהראן, שפיגרו מאחורי תחומים אחרים של הצבא שלה.

לפי אנליסטים צבאיים, הייצור המקומי עשוי לאפשר לחיל האוויר האיראני, שהסתמך על מטוסים מיושנים, לרכוש יותר מ-100 מטוסי Su-35 ו-Su-30 מהדור הרביעי בפרק זמן קצר.

השותפות בין איראן ורוסיה בהרכבת המטוסים המתקדמים הללו היא התפתחות מדאיגה עבור מספר מדינות במזרח התיכון בעלות ברית עם ארצות הברית, שכן התחזקות הכוח האווירי של איראן עלול לערער את המשך הדומיננטיות שלהם באזור.

 

איראן ורוסיה העמיקו יותר ויותר את הקשרים הצבאיים והכלכליים שלהן בשנים האחרונות, במיוחד לנוכח הסנקציות המערביות. בתחילת 2024 הצטרפה איראן לגוש הגיאו-פוליטי BRICS, מה שקירב אותה למדינות המחפשות חלופות לסדר העולמי בראשות המערב.

הסכם השותפות האסטרטגי המקיף שנחתם בין טהראן למוסקבה מתמקד במאמצים צבאיים משותפים נגד איומים משותפים, שיתוף מודיעין ושיתוף פעולה למאבק בסנקציות. לדוגמה, איראן תמכה ברוסיה עם מל”טים וטילים בליסטיים במהלך המלחמה באוקראינה, בעוד שרוסיה סיפקה תמיכה דומה על ידי אספקת מערכות מודרניות, כולל מערכת הלוחמה האלקטרונית Murmansk-BN  המסוגלת להתעמת עם מטוסי F-35 ישראליים.

קרדיט: דובר צה”ל

 

ה-Su-35SE הוא גרסת יצוא של הסוחוי Su-35, מטוס קרב מדור 4+ שפותח כשדרוג של ה-Su-27 Flanker. הוא כולל אלקטרוניקה מודרנית, מנועי טורבו-פאן של Saturn AL-41F1S, מה שמשפר את יכולת התמרון שלו. ה-Su-35 מצויד במכ”ם Irbis-E, מכ”ם מערך סרוק אלקטרוני המסוגל לזהות ולעקוב אחרי עד 30 מטרות בו זמנית ולתקוף 8 מהן, עם טווח זיהוי מרבי של עד 400 ק”מ למטרות גדולות.

ל-Su-35 יש 12 נקודות מתלה, התומכות במטען של עד 8,000 ק”ג, כולל טילי אוויר-אוויר, תחמושת מונחית מדויקת ותותח פנימי GSh-30-1 בקוטר 30 מ”מ. למרות שלא מדובר במטוס חמקני, הוא מצויד במערכות ל”א שמטרתן לנטרל מכ”מים ומערכות טילים של האויב, ולשפר את השרידות המבצעית שלו.

עם רדיוס לחימה של למעלה מ-2,000 ק”מ ויכולת לשגר את טיל ה-R-37M, שיכול לעקוב אחר מטרות בטווחים של עד 400 ק”מ, ה-Su-35 מעניק לאיראן את היכולת להקרין כוח ברחבי האזור, כולל מיצרי הורמוז ומעבר לו, וכן לבצע סיורים אוויריים ממושכים מעל המפרץ הפרסי. יכולות אלו עשויות לשפר את יכולתה של איראן לפקח ולערער את דומיננטיות הצי הטורקי, הישראלי והאמריקאי באזור, ולאבטח מסדרונות אוויר חיוניים.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

בנוסף, השילוב של מערכות המכ”ם והטילים המתקדמות של המטוס משפר את יכולתו להתמודד עם חדירות מהאוויר של מטרות עויינות ולהגן על אתרים אסטרטגיים. יתרה מכך, פריסתו לבסיסים מבוצרים כמו בסיס חמאדן ונשר 44 מבטיחה את הביטחון המבצעי והמוכנות של המטוס, מה שעלול להשפיע על אסטרטגיות ההגנה של יריביו האזוריים, כולל ישראל, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות האוויריים במזרח התיכון.

יתרה מכך, ה-Su-35SE מציע יכולות ספציפיות שיכולות להיות שימושיות מול ה-F-35 Lightning II, F-15 Eagle ו-F-16 Fighting Falcon הישראלים. על הנייר, מכ”ם ה-Irbis-E יכול לזהות מטרות בטווחים של עד 400 קילומטרים, מה שיכול לאפשר לו לזהות מטוסים שאינם חמקנים כמו F-15I Raam ו-F-16I Sufa לפני שהם מגיעים לטווח ראייה.

בתרחישים מעבר לטווח חזותי (BVR), ל-R-37SE יש טווח ארוך יותר מאשר לטילי AIM-120D המשמשים את המטוסים הללו. בהתעסקויות בטווח חזותי (WVR), מנועי וקטור הדחף שלו מספקים יכולת תמרון גבוהה, מה שעשוי לתת לו יתרון על פני ה-F-15I וה-F-16I. למרות שתכונות החמקניות של ה-F-35I אדיר מקטינות את חתך המכ”ם שלו, מערכת החיפוש והמעקב באינפרא אדום (IRST) של ה-Su-35SE יכולה לזהות את המטוסים הללו על סמך חתימות חום, מה שעלול להפחית את יתרון החמקנות, אומרים מומחים רוסים.

בסופו של דבר, ביצועים בפועל בלחימה יהיו תלויים בגורמים כמו ניסיון הטייס, מטרות חשובות ומערכות תומכות.

קרדיט: ערביכ דפנס    קרדיט לתמונות: משרד ההגנה הרוסי