“מחדל ה-7 לאוקטובר הוא יותר תוצאה של סטגנציה של מערכת הבטחון ופחות מחדל של קונספציה”

מחדל ה 7 לאוקטובר הוא יותר תוצאה של סטגנציה של מערכת הבטחון ופחות מחדל של קונספציה,  וזו בעיה שקשה מאוד לתקן . ואכן, למרות המחדל הגדול, מאז הקמת המדינה, הבעיה הזו עדיין קיימת.

קרדיט: ויקיפדיה

 

הסבר אודות הקונספציה

המשמעות המעשית של המושג הרע הזה הוא ההתבצרות של הגורמים המחליטים באמונה מסויימת, בדרך מסוימת, אמונה ודרך אותם הם לא רוצים, וכנראה פסיכולוגית גם לא יכולים לשנות. כך הגורמים המחליטים מצויים במרבית הזמן במצב של עיוורון וקיבעון והם לא נותנים לעובדות המשתנות מעת לעת להסיט אותם מדרכם ואמונתם.

אז החמאס “מורתע” הם קובעים בפסקנות, ביהירות ובטימטום.

והמסקנה היא שלמרות ההתעצמות האדירה של החמאס, ארגון הטרור, ושליטו יחיא סינוואר , מצהירים כל יום על רצונם לחסל את כל תושביה של המדינה.

הם החמאס לא יסתכנו במלחמה עם ישראל, במקסימום הם ישגרו כמה רקטות שמערכת כיפת ברזל תיירט את מרביתם.

זה היה המצב של מערכת הבטחון ערב טבח ה 7 לאוקטובר.

אבל הקונספציה היתה ועדיין היא רק הבעיה המשנית.

וזאת לדעת כי אם מערכת הבטחון לא היתה תקועה בקיפאון חשיבה אזי הטבח הזה היה נמנע וזאת למרות הקונספציה השגויה.

 

הסבר אודות הסטגנציה

הסטגנציה היא הבעיה הראשית של מערכת הבטחון וזו בעיה שנמשכת כבר עשרות שנים וקיימת גם כעת.

כעקרון ראשי המערכת מעדיפים להיות באיזור הנוחות שלהם ולא להתייחס לשינויים הטכנולוגים בעולם וגם לשינויים המתרחשים בצבאות ובכוחות של גורמי הסיכון האיזוריים.

למה לשנות? למה לעורר התנגדויות מצד גורמים שילקחו מהם תקציבים סמכויות ויוקרה ויועברו לגורמים אחרים?

לצערי, נסתבר שוב שמערכת הבטחון ,ובגדול, היא נבערת מדעת בתחומים של היסטוריה צבאית וטכנולוגיה עדכנית ולכן היא לא מפיקה את הלקחים הנדרשים, ומנגד , האויב יעיל יותר והוא כן מפיק לקחים.

 

דוגמאות:

אציין מס’ תחומים שהסטגנציה גרמה למערכת הביטחון להכשל בהם וכך נגרמו לעם ולמדינה נפגעים רבים ונזק גדול לרבות מחדל טבח ה 7 לאוקטובר.

אתמקד רק בגורמים שבהם לא היתה התנגדות של גורמים בין לאומיים, ובעיקר ארה”ב ,לביצוע שלהם.

1, העדר ביצורים בגבול רצועת עזה ובכלל.

ההסתמכות על גדר עלובה נגד גנבים, תהא טכנולוגית אשר תהא, שתעצור את גייסות החמאס היא לא רק מטומטמת היא מטורפת, ואכן החמאס פרץ את הגדר העלובה הזו בו זמנית ב 117 מקומות.

הפתרון העולמי לבעיה הזו, פתרון שקיים אלפי שנים, הוא הקמת מכשול נפחי, מכשול רחב וממוקש ומעליו תיל גבוה ובסופו תעלת נ”ט.

לו היה מכשול כזה, וזה מכשול לא יקר וניתן היה להקימו בחודשים ספורים, לא היו כל הטבח הזה והמלחמה הזו.

לידיעתכם המכשול הנדרש עדיין לא הוקם ואני ממליץ לתושבי העוטף בצפון ובדרום לדרוש את הקמתו.

 

2, משמר לאומי

ב-7 לאוקטובר נסתבר שצה”ל לא היה שם כדי להגן על התושבים ועל בסיסי צה”ל הסמוכים לעזה

אבל, ולמרות ההזהרות, לא הוקם משמר לאומי גם היום, משמר שמורכב מהתושבים המקומיים, משמר לאומי שהיה מתנגד לכוחות הפולשים ומקטין עד מאוד את הצלחת מתקפת האויב.

כך ,אם במקום כיתת כוננות של 8 תושבים בישוב היו שם בישוב מותקף כ- 50 תושבים מאומנים ומצויידים בנשק ארוך, האירוע היה קטן משמעותית.

שוב משמר לאומי לא קיים גם כעת ואת הטענות צריך להפנות גם לממשלה.

אני ממליץ לכל יושבי הספר לדרוש את הקמת המשמר הלאומי, העלויות הם זניחות ביחס ליתרונות.

 

3, הערכות לנושא הכטב”מים הטקטיים, הכטב”מים הקטנים

בתחום הזה מתרחשת בשנים האחרונות מהפיכה טכנולוגית עולמית.

מערכת הבטחון של מדינה שמצויה במצב מתמיד של מלחמה היתה חייבת להיות מצויידת בכמות כטב”מים גדולה לפחות פי 10 וגם בתורת לחימה נכונה.

כך גם במערך הגנה גדול נגד כטב”מים, וזאת מאחר והאוייב מצטייד באלפי כטב”מים.

מערך כטב”מים חזק היה מקטין משמעותית את מס’ הנפגעים בטבח ה-7 לאוקטובר.

יש עוד נושאים רבים שמצויים בסטטוס של מחדל אבל להפעם זה יספיק.

 

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.        קרדיט לתמונה: דובר צה”ל