בדיקת הטענה המצרית כי חה”א שלה יפגע קשות בעליונות האווירית הישראלית. ספויילר: לא כצעקתה

כך כתבו באתרים ביטחוניים במצרים: כלי תקשורת ישראלים דיווחו לאחרונה כי קיים חשש גובר בתוך מערכת הביטחון  הישראלית מהאפשרות שמצרים תשיג מטוסי קרב סיניים מתקדמים מסוג J-10C , דור 4.5, במיוחד אם הם יצויידו בטילי אוויר-אוויר PL-15. טילים אלו, הידועים כבעלי טווח של 200 עד 300 קילומטרים, עשויים לשפר משמעותית את יכולות הלחימה האווירית של מצרים ולשנות את מאזן הכוחות האוויריים באזור.

לפי האתר הביטחוני הישראלי Nziv, ההתעניינות של מצרים ב-J-10C היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר למודרניזציה של חיל האוויר המצרי והרצון לגוון את הספקים הצבאיים שלו הרחק משותפים מערביים מסורתיים. זה מגיע לאחר הצלחתה של מצרים בהשגת מטוסי ראפאל הצרפתיים, מטוסי F-16 אמריקאים ומטוסי מיג-29M.

 

הנושא, כמובן, נבדק לעומקו ולהלן ההשוואה הנכונה: 

נשק מרכזי במטוסי הקרב הן של מצרים והן של ישראל: PL-15 מול AIM-120

PL-15 (תוצרת סין):

טיל אוויר-אוויר לטווח ארוך (BVR) עם מחפש רדאר פעיל במערך סרוק אלקטרוני (AESA) ומנוע דו-פעימתי. הערכות הטווח נעות בין 200-300 ק”מ לגרסה המקומית שבה משתמש חיל האוויר הסיני (PLAAF) באופן בלעדי, בעוד שגרסת הייצוא (PL-15E) מוגבלת לטווח של עד 145 ק”מ בשל הגבלות בינלאומיות.

הטיל תוכנן להרחיק את רוב הטילים המערביים מטווח פגיעה יעיל, הוא מציע יכולת “שגר ושכח” עם עדכונים באמצע הדרך למטרה באמצעות קישור נתונים. למצרים ולמדינות נוספות יש את גרסת הייצוא PL-15E, המעניקה לישראל יתרון בטווח הטילים.

 

טיל אוויר-אוויר AIM-120 AMRAAM (מתוצרת ארה”ב המותקן על מטוסי הקרב הישראלים):

הטיל ארוך הטווח העיקרי של חיל האוויר הישראלי (IAF), גרסת AIM-120D מציע טווח של עד 180 ק”מ. הוא משתמש במחפש מכ”ם פעיל ובקישור נתונים, ויש לו אמינות מוכחת בפעולות לחימה בתנאי אמת.

למרות שיש לו טווח קצר יותר מה-PL-15, הוא נהנה משילוב נרחב עם מערכות אמריקאיות וישראליות.

 

לאור הנאמר לעיל להלן כמה מסקנות מתבקשות:

*- סין אפילו לא מתכוונת, וגם לא התכוונה בשום שלב, למכור למצרים את הטיל עם הטווח הארוך אלא רק את זה עם ה-145 ק”מ טווח.

 

*- לישראל יש בשרוול עוד כמה שפנים שבזמן מבחן יוכיח למצרים שהיתה זאת טעות גסה לסמוך על המודיעין המצרי שסיפר להם על היכולות הישראליות המוגבלות.

 

*- ושוב אני רוצה להדגיש את הערכתי שכל המאומה של מצרים על הצטיידות במטוסי קרב סיניים עם חימוש מתקדם אינה,בפועל, אופציה למימוש.

  והסיבה היא שלמצרים אין את הכסף לשלם לסינים על מטוסי ומערכות נשק אילו . אז או שהיא תאפשר לסין לבנות בסיס ימי ו\או אווירי בתחומה בתמורה אושהיא תשעבד עצמה לסין לשנים ארוכות כמו עוד מדינות בעולם שקיבלו טובין מסין בלי לשלם והתברר להם שהם איבדו את עצמאותם.

כמו כן מצרים יודעת היטב כי במידה והיא תוציא לפועל את העיסקה הזאת עם סין , הנשיא טראמפ יעצור כל סיוע ביטחוני ואזרחי להם, בשווי של מיליארדי דולרים וכן יוטל עליה אמברגו חלפים לכלי הנשק האמריקאים שכבר פועלים בשרות הצבא המצרי , מה שיגרום מהר מאוד ליחידות קרביות רבות לצאת משמישות וכושר קרבי, מה שיביא את מצרים לנזקים קשים הרבה יותר מהתועלת שתביא להם העיסקה הסינית.

כמו כן לא יהיה למצרים כסף לקנות את מוצרי המזון הבסיסיים , כי האוצר המצרי ריק כמעט לגמרי מכסף זר שכה נחוץ לקניית האוכל, מה שיגרום מהר מאוד לתסיסה חברתית ויציאת המונים לרחובות בדרישה להפיל את המשטר שמרעיב אותם או אז כל משטרו של א-סיסי בסכנה הישרדות חמורה. ולא יעזור לו אם ינסה להפנות את זעם ההמונים נגד ישראל. אי אפשר בלי לאכול כמה ימים. האנשים יבלעו אחד את השני חיים ןמצרים תפסיק להתקיים כמדינה ריבונית כמו הרבה מדינות ערביות שהכאוס והתנאים הכלכליים הכריעו את הסדר הציבורי.

 

מסקנה: כל הניפנוף המצרי בעיסקה הסינית היא לא יותר מקישקוש שנועד ללחוץ על ארה”ב לספק למצרים מערכות נשק יותר מתקדמות ב”חצי-חינם”.

סין לא תיתן נשק בחינם במיליארדי דולרים!!!

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות