חשוב שהאחראים על הבטחון יבינו שהטנק הנוכחי אינו בנוי נכון למלחמות הנוכחיות והעתידיות

חשוב שהאחראים על הבטחון יבינו שהטנק הנוכחי אינו בנוי נכון למלחמות הנוכחיות והעתידיות.
הטנק ימשיך להתקיים כגורם הדומיננטי בשדה הקרב רק אם מבנה הטנק הנוכחי יותאם לשדה הקרב של המאה ה 21

זה המצב במלחמות הנוכחיות של מדינות ישראל עם החמאס והחיזבאללה ועם גורמי הטרור ביו”ש, זה גם המצב במלחמה הגדולה של אוקראינה ורוסיה.

אין ספק שהצורך לפתח ולבנות את הטנק מחדש יתקל בהתנגדות עזה של הממסד הביטחוני השמרן. מרביתם לא מכירים מציאות אחרת וחלקם חוששים לפרנסתם ולתפקידם.

למרות ההתנגדות השינוי הזה מתחייב וזאת כתוצאה מהכשלון של הטנקים בזירות הקרב והצלחת הגורמים המותקפים ע”י טנקים לפגוע ולנטרל טנקים רבים.

מדוע הטנקים הנוכחיים, ומכל הסוגים, מרכבה 4, לאופרד 2 הגרמני, אברהמס האמריקאי, טי 90 הרוסי ועוד ,כושלים?

קרדיט: דובר צה”ל

 

הסבר

הטנק הנוכחי נבנה ע”פ לקחי מלחמת העולם השניה ומלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, כטנק ממוגן, בעיקר נגד פגזים חודרי שריון.

אז, עיקר הקרבות היו של טנקים שמשמידים טנקים בקרבות בשטח פתוח.

פגז הח”ש (חודר שריון) אינו פגז מתפוצץ הוא פגז שבנוי ממתכת קשה שחודר באמצעות מהירותו הרבה את השריון.

החיסרון,פגז הח”ש לא מתאים להשמדה של מטרות בשטח בנוי.

לכן, וכדי להתגונן מטנקים אחרים, היה צריך לייצר טנקים עם שריון עבה, לייצר טנקים כבדים מאוד, עד כדי משקל של 70 טון ולכן איטיים, מצויידים, כדי שיוכלו להתנייד מהר ובשטח הפתוח, באמצעות מנוע גדול וכבד.

אבל במאה ה- 21 ,שדה הקרב הנוכחי והעתידי הוא אחר.

עיקר המלחמה מבוצעת ותבוצע בשטח בנוי בו הטנקים נפגעים מטילים מדויקים ורקטות וכטב”מים מדויקים שנושאים מטען חלול כפול, מטען שחודר בקלות את שריון הטנק. בנוסף הטנקים בשטח הבנוי נפגעים ממטעני גחון.

לכן מבנה הטנק חייב להיות אחר וכתוצאה מכך יפגעו פחות לוחמים שלנו ויותר של האויב שנלחם רק מהשטח הבנוי.

קרדיט: דובר צה”ל

 

עקרונות כלליים

1, יצור של טנקים קלים כאשר השריון יהיה בעובי שיוכל לעצור חדירת פגזים בקוטר של 50 מ”מ לכל היותר, כך יושג חיסכון עצום במשקל.

כתוצאה מכך משקל הטנק יירד ל כ- 40 טון בלבד ומנוע הטנק יוכל להיות קטן וזול יותר אך מהיר הרבה יותר ושרידותו תגדל.

2, כל טנק יהיה ממוגן נגד נ”ט וכטב”מים באמצעות סורגים בדיוק כפי שמוגן בהצלחה דחפור ה- D9.

3, כל הטנקים יהיו מוגנים באמצעות מערכות מיגון אקטיביות כגון “מעיל רוח” ו”חץ דורבן”.

4, כל הטנקים יהיו מוגנים עד כמה שניתן נגד מטעני גחון וזאת באמצעות פלטות גחון יעודיות.

5, בנוסף לתותח העיקרי של 120 מ”מ לטנק יהיה תותח אוטומטי של כ- 30 מ”מ, נסתבר שתותח זה יעיל להגנה נגד כטב”מים ובמקביל ללחימה בשטח בנוי.

6, כמות הפגזים חייבת לגדול לרמה של כ- 70 פגזים שמשוגרים בהטענה אוטומטית. המחסור בפגזים הוא מכשלה בשדה הקרב.

7, אנשי הצוות יפעילו את הטנק מהתובה ולא מהצריח הגבוה והפגיע.
להערכתי הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת את הפעלת הטנק עם 2 אנשי צוות בלבד.

8, נגמ”שים כבדים.

כל נגמ”ש חייב להיות מצוייד גם בתותח אוטומטי רב עוצמה, לדעתי, בקוטר של 50 מ”מ כפי שמתבצע כעת בצבא ארה”ב.

9, תותח לייזר

בכוח השריון יהיו נגמ”שים יעודיים מצויידים בתותחי לייזר להגנה נגד כטב”מים וגם לתקיפה וזה כבר היום הכיוון של הפיתוח עולמי.

Type 90 (טנק יפני):

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.        קרדיט לתמונות: ויקיפדיה