הפגישה המתוחה בין טראמפ ומלך ירדן: תובנות

עבדאללה מלך ירדן היה אמש למנהיג הערבי הראשון הנכנס בשערי הבית הלבן בקדנציה השנייה של טראמפ. מנקודת מבט ירדנית, לא היה זה מפגש קל.

עם כניסת טראמפ לתפקיד הודיע הממשל על השהייה כוללת של סיוע החוץ (להוציא ישראל ומצרים), ובכלל זה הסיוע לירדן העומד על לפחות 1.45 מיליארד דולר (כעשרה אחוזים מתקציבה השנתי) ל-90 ימים ובחינתו מחדש. במקביל חשף טראמפ את תוכניתו לעידוד הגירה של פלסטינים מרצועת עזה לירדן ולמצרים, ורמז שישקול לעצור את הסיוע לשתי המדינות אם יסרבו לשתף עמה פעולה.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה בפתח הפסגה נמנעו שני המנהיגים מלהתעמת למול המצלמות. המלך הביע את נכונותה המיידית של ירדן לקלוט 2,000 ילדים חולים מעזה, בהבהירו שתוכנית מפורטת יותר לעתיד הרצועה תוצג לאחר מפגשי החירום שמתכננות מצרים וערב הסעודית בסוף החודש. טראמפ שיבח את הנהגתו של המלך והביע שביעות רצון מהנכונות לקלוט ילדים חולים, אך בד בבד חזר על כוונתו לפעול להגירה של פלסטינים לירדן.

בהודעה שפרסם לאחר המפגש, כבר הביע המלך התנגדות נחרצת יותר לתוכנית טראמפ בהדגישו כי “יש לתת עדיפות לשיקום עזה ללא עקירה של פלסטינים”, וכי “הדרך היחידה להשגת יציבות באזור הוא שלום צודק על בסיס פתרון שתי המדינות”.

קליטת אוכלוסייה פלסטינית גדולה נתפסת בירדן כאיום על הזהות הלאומית ההאשמית של הממלכה וכניסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית על חשבונה. לפיכך, האינטרס הירדני הוא להסירה מסדר היום, אך לעשות זאת כחלק מחזית ערבית, אסלאמית ובינלאומית רחבה, תוך הימנעות מפגיעה אפשרית ביחסים עם וושינגטון ובהמשך הסיוע האמריקאי. בנוסף, הפרלמנט הירדני החל לקדם חוק האוסר גירוש פלסטינים לירדן, ובכך להעניק גיבוי ציבורי וחוקתי לעמדת הארמון.

הגם שבשלב זה מקפיד טראמפ שלא להתנגח עם ירדן ומצרים, התעקשות הדדית צפויה להגביר את המתיחות בין הצדדים. זאת בפרט אם מצרים וירדן – בגיבוי יתר המדינות הערביות – ימשיכו להביע התנגדות גורפת למהלך.

יודגש כי המנוף הכלכלי האמריקאי אומנם משפיע על ירדן, אך לא עד כדי קבלת תכנית שלה מתנגד מרבית הציבור הירדני ושעלולה, לשיטתה, לסכן את יציבותה. כפי שהוכח בין היתר בליל הכטב”מים, ירדן מהווה נכס הן לארצות הברית והן לישראל. לשם שימור מעמדה של הממלכה כבעלת ברית אסטרטגית של שתי המדינות, רצוי שהמאמצים לרתום אותה להסדרים העתידיים בזירה הפלסטינית יעשו תוך קשב לצרכיה והימנעות מהפעלת לחצים פיננסיים שיערערו את חוסנה.

קרדיט: חוקרי מכון INSS, ד”ר אופיר וינטר ואל”מ (מיל’) אלדד שביט      קרדיט לתמונות : רשתות חברתיות