1987: כשישראל החליטה לפגוע בטילים בליסטיים בריאד לאחר תרגיל הונאה סעודי “מוצלח”

בשנת 1987, המודיעין הסעודי הונה את המוסד ואת סוכנות הביון המרכזית האמריקנית (CIA) בטריק חכם, וקנה טילים מסין המכונים “רוחות מזרחיות” והביא אותם ללא ידיעתם.

סעודיה קיבלה דיווחים חמורים על תנועות ישראליות לקראת תקיפת הטילים הסינים שלה שהוצבו מדרום לריאד.

ישראל החליטה לפגוע בטילים אלה שהותקנו דרומית לריאד, אז המלך פאהד הורה לתקוף ישירות את ישראל אם תנסה לפגוע בתוך ערב הסעודית, אז ישראל נסוגה מיד מהחלטתה.

“החלטנו שאם ישראל תתקוף בכל מקום בסעודיה, נגיב מיד”, אמר סגן שר ההגנה הסעודי לשעבר, הנסיך עבדול רחמן בן עבדול עזיז.

 

הוא הוסיף: “המטוסים שלנו נפרסו באזורים המיועדים לכך ושמי ממלכת סעודיה התקדרו באווירת מלחמה. “לאחר מכן נודע לנו שישראל שינתה את תוכניתה ונסוגה מההחלטה לתקוף”.

סדרת דונגפנג (שפירושה “רוח מזרחית”), המכונה בדרך כלל “טילי DF”, היא משפחה של טילים בליסטיים לטווח קצר, בינוני וארוך וטילים בליסטיים בין-יבשתיים המופעלים על ידי יחידות הטילים של צבא השחרור העממי .

ערב הסעודית רכשה את גרסת DF-3 (CSS-2), הטיל הבליסטי הראשון של סין לטווח בינוני.

טיל ה-DF-3, עם טווח של 2,500 ק”מ ומטען של 2,000 ק”ג, תוכנן לשאת ראש נפץ גרעיני (שפותח מאוחר יותר כראש נפץ תרמו-גרעיני). גרסה משופרת של ה-DF-3, ה-DF-3A, עם טווח של עד 3,000 ק”מ (~4,000 ק”מ עם מטען מופחת), פותח ב-1981 ויוצאה לסעודיה כשהוא מצויד בראש נפץ רגיל.

 

 

יותר מעשור לאחר מכן, העניין של ריאד ברכישת אמצעי מרתיע אסטרטגי יעיל יותר של טילים גדל, מה שגרם לה לפנות שוב לסין. הפעם, סעודיה חיפשה את טילי ה-DF-21 המדויקים יותר, שיש להם טווח שגיאה מעגלי של 30 מטרים בלבד. (סין אפילו פיתחה את גרסת DF-21D, שנועדה לתקוף ספינות גדולות בים, כמו נושאות מטוסים.) יתר על כן, השימוש בטילי DF-21 בדלק מוצק פירושו שניתן לשגר אותם תוך זמן קצר מאוד.

למרות של-DF-21 טווח קצר יותר של 1,100 מיילים, משקלו 30 טון הופך אותו למתאים היטב למטרות ברחבי המזרח התיכון, ומהירותו, שהיא פי עשרה ממהירות הקול, מקשה על יירוט כשהוא משייט לעבר מטרתו. על פי הדיווחים, צולמו אתרי שיגור סעודים כשהם מכוונים לאיראן ולישראל.

ב-2014 חשף ניוזוויק כי ה-CIA למעשה סייע לתיווך במכירת טילי DF-21 לריאד, בתנאי שהובטח שהטילים לא יכילו ראשי נפץ גרעיניים. לאחר סדרה של פגישות חשאיות בין ה-CIA לגורמים סעודיים בוושינגטון, שני סוכני CIA נשלחו ב-2007 לבדוק את הטילים בארגזי המשלוח שלהם לפני שהם הועברו לסעודיה.

טיל בליסטי גרעיני DF-21 של סין:

 

 

יש גם שמועות שריאד רכשה כמות קטנה של נשק גרעיני מפקיסטן, שנועד להעברה אליה במקרה של סכסוך. גם אם השמועות הללו אינן מאושרות, עצם קיומן מחזק את ההרתעה הסעודית, ללא קשר לאמיתותן.

טהראן התייחסה ברצינות לאיום הסעודי, כאשר גנרל איראני דיווח בספטמבר 2018 כי איראן ניסתה בעבר את מערכת טילי הקרקע-אוויר Bavar-373 ליירוט טילים בליסטיים. ניסוי זה עשוי להיות מכוון ליכולות הטילים הסעודיות או הישראליות, שכן האיום העיקרי של איראן מארצות הברית הוא תקיפות אוויריות וטילים ארוכי טווח. נראה כי ה-Bavar-373 הוא גרסה מקומית משופרת של מערכת ההגנה מפני טילים S-300PMU-2 הרוסית.

בסופו של דבר, ברור שלוושינגטון אין התנגדות גדולה לכך שלערב הסעודית יהיו טילים בליסטיים ויכולות גרעיניות פוטנציאליות. נראה שגם איראן וגם סעודיה מאמינות שהחזקת נשק כזה ירתיע את האחר מלהתעסק איתן – גם אם ראשי הנפץ שלהן הם קונבנציונליים בלבד.

קרדיט: ערביכ דפנס    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות