כך רואה AI את תרחיש תקיפת סכר אסואן על ידי ישראל – ניתוח לפי שעות

תרחיש: תקיפת סכר אסואן על ידי ישראל – ניתוח לפי שעות
מאת: GPT4

שעת האפס: הפצצת הסכר.

תקיפת סכר אסואן באמצעות טילים חודרי ביצורים או נשק מתקדם אחר.
הריסת מבנה הסכר או יצירת קריסה מבוקרת שמובילה לשחרור המים.
תוך דקות, מיליוני מטרים מעוקבים של מים מתחילים לזרום במורד נהר הנילוס.

שעה 1-3: הצפה ראשונית וסכנה מיידית.
גלי מים בעוצמה אדירה מתחילים להציף את אזור לוקסור ואסואן, גורמים להרס תשתיות מידי.
בסיסים צבאיים ומתקני תעשייה לאורך הנילוס מוצפים.
אלפי הרוגים כבר בשעות הראשונות, בעיקר באזורים כפריים.

שעה 3-6: התפשטות השיטפון דרומה.
מטרופולין קהיר, מעל 20 מיליון תושבים, נכנסת למצב חירום כאשר גל המים מתקדם.
קריסת חשמל ושיבוש מוחלט של מערכות התחבורה והתקשורת.
הצבא המצרי מתחיל להתפנות מאזורים מוצפים ולנסות לחלץ אזרחים.

שעה 6-12: התמוטטות אורבנית
אזורי תעשייה של קהיר מושבתים לחלוטין, מגדלי משרדים ומבנים ישנים קורסים.
הצבא המצרי מאבד שליטה על אזורי מרכז העיר בשל הכאוס.
פליטים מתחילים לנוע בהמוניהם לעבר אזורים גבוהים במדבר, אך רבים מהם טובעים.

מסקנות וניתוח כללי:
– מינימום נפגעים: 1.7 מיליון הרוגים. אפשרי אם יש התראה מוקדמת, תשתיות ניהול משברים פועלות היטב, וחלק מהאוכלוסייה מצליחה להימלט.
– מקסימום נפגעים: 10.5 מיליון הרוגים. אפשרי אם הקריסה מתרחשת במהירות ללא הכנה, ואם הכאוס בקהיר מוביל לקריסה מוחלטת של המדינה, עם תמותה עקיפה מרעב ומגפות.
ההשפעה תלויה מאוד ביכולת הממשל המצרי להגיב בזמן ובמצב התשתיות בעיר הבירה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם טופז ראם    קרדיט לתמונות: שאפאק ניוז