“Stargate”: “הפרויקט העולמי הגדול ביותר” לבינה מלאכותית בארה”ב בהשקעה של מאות מיליארדי דולרים

פריחה חדשה צפויה בעולם הבינה המלאכותית, המתפתח במהירות מסחררת, כאשר 3 חברות טכנולוגיה גדולות הכריזו ביום שלישי על הקמת חברה חדשה בשם “Stargate” לשיפור התשתית לבינה מלאכותית במדינות ארה”ב.

מה אנחנו יודעים על הפרויקט השאפתני?

מנכ”ל OpenAI, סם אלטמן, מנכ”ל SoftBank Masayoshi Son ויו”ר אורקל לארי אליסון הופיעו בבית הלבן, לצד דונלד טראמפ, כדי להכריז על מה שנשיא ארה”ב תיאר כ”הפרויקט הגדול בעולם בינה מלאכותית”.

בתחילה, שלוש החברות ישקיעו בסטארגייט 100 מיליארד דולר, עם תוכניות להזרים עד 500 מיליארד דולר לפרויקט, שצפוי ליצור, בשנים הקרובות, 100,000 מקומות עבודה, אישר טראמפ.

מה זה “סטארגייט”?

 מדובר בפרויקט שמטרתו לבנות מרכזי נתונים בארצות הברית שיפעילו בינה מלאכותית.

ההשקעה הראשונית של הפרויקט תהיה 100 מיליארד דולר, עם תוכניות להתרחב ל-500 מיליארד דולר בארבע השנים הקרובות.

מרכז הנתונים הראשון במסגרת היוזמה ייבנה בטקסס, ובסופו של דבר הוא יתרחב למדינות אחרות בשנים הקרובות, כדי לבנות עד 20 מרכזי נתונים חדשים לתמיכה בפרויקטים של בינה מלאכותית.

מרכזים דמויי מחסנים אלה, המלאים באלפי שבבי מחשב חזקים ותאבי חשמל, חיוניים לפיתוח והפעלת תוכניות בינה מלאכותית, כגון אלו התומכות ב-ChatGPT.

הפרויקט הענק הזה הגיע לאחר חודשים של עבודה ותכנון, במיוחד מצד OpenAI, שמקדמת את הרעיון של השקעה גדולה בתשתית בינה מלאכותית מזה זמן רב.

ההשקעה העצומה, המוערכת ב-500 מיליארד דולר, אינה כוללת כל כסף מהממשל הפדרלי בארה”ב, אלא מגיעה כולה מהמגזר הפרטי ומחברות המשתתפות בפרויקט.

מי הם התורמים לפרויקט?

בעלי המניות העיקריים בפרויקט “סטארגייט” הם שלוש חברות הטכנולוגיה הגדולות שהוזכרו: 

• OpenAI, אשר תקבל אחריות תפעולית על הפרויקט.

• סופטבנק, שתישא באחריות פיננסית, ואשר המנכ”ל שלו יעמוד בראש דירקטוריון החברה החדשה.

• אורקל, בראשות לארי אליסון, היא אחת ממפעילי מרכזי הנתונים הגדולים בארצות הברית.

בנוסף אליהם, הפרויקט כולל גם קבוצת בעלי מניות משניים, ביניהם: MGX Investment Company מדובאי, שהיא משקיעה ב-OpenAI, שתתרום למימון הפרויקט.

מיקרוסופט, וחברות ייצור המוליכים למחצה ARM ו-Nvidia, משתתפות גם הן כשותפים טכניים, שכן הן יספקו את הטכנולוגיה הדרושה לפרויקט.

חשיבות הפרויקט

הנשיא טראמפ בירך על פרויקט סטארגייט כהישג “היסטורי” ויוצא דופן, וכינה אותו “פרויקט תשתית הבינה המלאכותית הגדול בהיסטוריה, לטווח רחוק”.

טראמפ הצביע בגאווה על היקף ההשקעות יוצא הדופן שהוקצו לפרויקט, שמתחיל ב-100 מיליארד דולר ועשויות להגיע ל-500 מיליארד דולר בשנים הקרובות.

הוא הדגיש כי הפרויקט מייצג “הצהרה מהדהדת של אמון ביכולות של אמריקה” תחת הממשל החדש שלו, ושיבח את רמת המשתתפים בפרויקט, ואמר שהוא מפגיש “כסף גדול ואנשים איכותיים”.

לדברי טראמפ, פרויקט הענק הזה טומן בחובו הבטחות כלכליות מבטיחות, שכן הוא צפוי לספק 100,000 הזדמנויות עבודה חדשות, שיתרמו להחייאת הכלכלה האמריקאית.

בנוסף ליתרונות הכלכליים שלו, הפרויקט יוביל לפיתוח יישומים מהפכניים במגזרים חיוניים שונים, כמו מגזר הבריאות, שכן אליסון חשפה את האפשרות להעסיק מרכזים מתקדמים אלה ליצירת חיסונים המיועדים להילחם בסרטן.

מנהלי חברות בינה מלאכותית מתריעים כבר חודשים כי יהיה צורך במרכזי נתונים נוספים, כמו גם שבבים, משאבי חשמל ומים, כדי לקדם את שאיפות ה-AI שלהם בשנים הקרובות.

על פי הצהרות נפרדות שהוציאו החברות המשתתפות, הפרויקט מהווה גם צעד אסטרטגי לחיזוק מעמדה התחרותי של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית, מול הקידמה הסינית.

במאמר שפורסם בשבוע שעבר, OpenAI אמרה כי השקעה בתשתית AI אמריקאית יכולה “להבטיח שכלי AI אמריקאיים יעלו על הטכנולוגיה הסינית”, בנוסף ל”יצירת מקומות עבודה חדשים והזדמנויות כלכליות” בארצות הברית.

המאמר קרא לממשלת ארה”ב לפתח “אסטרטגיה בסיסית שתבטיח שהשקעה בתשתית תועיל לכמה שיותר אנשים ותגדיל את הגישה לבינה מלאכותית”.

העיתון העריך שיש “175 מיליארד דולר בקרנות גלובליות שמחכות להשקיע בפרויקטים של בינה מלאכותית”.

“אם ארה”ב לא תמשוך את הכספים הללו, הם יזרמו לפרויקטים בגיבוי סיני, יחזקו את ההשפעה העולמית של המפלגה הקומוניסטית הסינית”, אמרה החברה.

אורקל מצדה סברה שפרויקט סטארגייט “יבטיח הובלה אמריקאית בבינה מלאכותית, ייצור מאות אלפי מקומות עבודה וייצר יתרונות כלכליים אדירים לכל העולם”.

החברה המשיכה: “הפרויקט הזה לא רק יתמוך בייצור מחדש בארצות הברית, אלא הוא גם יספק יכולת אסטרטגית להגן על הביטחון הלאומי של אמריקה”.

ביקורת וחששות

מנגד, הועלו קבוצה חששות וביקורות לגבי הפרויקט, ועמדתו של הממשל החדש בנושא בינה מלאכותית, במיוחד לאחר שטראמפ ביטל צו ביצועי שהוציא הנשיא לשעבר ג’ו ביידן ב-2023, שמטרתו הייתה לקבוע סטנדרטים לבטיחות ופיקוח על פיתוח הבינה המלאכותית.

בהקשר זה, דבורה ראגי, חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, הזהירה בהצהרות ל”וושינגטון פוסט” כי ביטול זה, יחד עם הגבלת בית המשפט העליון על כוחן של סוכנויות פדרליות לקבוע ולאכוף תקנות והשאיפות של טראמפ להעצים מנהיגים עסקיים, יובילו ליצירת “עידן המערב הפרוע” עבור מוצרי AI, שבו חברות יוכלו לפתח ולפרוס את המודלים שלהן ללא התחשבות מספקת בבטיחות.

אלונדרה נלסון, עמיתה בכירה במרכז להתקדמות אמריקאית, שעבדה בממשל ביידן, העלתה גם היא חששות רציניים לגבי ההשלכות של מגמה זו, בהתחשב בכך ש”ביטול ממניעים פוליטיים ללא חלופה מתחשבת הוא תבוסה עצמית למדינה וסכנה לעם והעולם”.

היא הוסיפה כי הדבר ישאיר את הציבור האמריקני “לא מוגן מהסיכונים והנזקים של בינה מלאכותית”, וכך “לא יוכל לנצל את היתרונות הפוטנציאליים שלה”.

החששות שעלו גם לגבי הפרויקט כוללים את ההשפעות הסביבתיות הצפויות שלו, שכן הרחבת בניית מרכזי הנתונים תוביל לעלייה משמעותית בביקוש לאנרגיה חשמלית.

הביקוש המוגבר הזה החזיק פתוחות כמה תחנות כוח פחמיות, שהיו אמורות פעילותהיו לסגור את פעילותן. 

בנוסף, יש חשש שהפיתוח המהיר של טכנולוגיות בינה מלאכותית עלול להוביל לאובדן פוטנציאלי של אלפי מקומות עבודה, אם לא ינוהלו כראוי.

קרדיט: אלחורה     קרדיט לתמונות: AI , רשתות חברתיות , אלג’זירה