איראן מתכננת לשנות את עיר הבירה שלה. טהרן דחוסה מדי ומאוד מלוכלכת.
לפני יותר מ-200 שנה בחר אגה מוחמד חאן בעיר טהראן כבירת השלטון של שושלת קג’אר באיראן, מצב שלא השתנה עם רצף השליטים במדינה עם זאת, המשטר הנוכחי שוקל שינוי הבירה, תוך ציון הגידול באוכלוסייתה והעלייה בהוצאותיה, בצעד שעלול לעלות ביוקר לכלכלת המדינה.
במסיבת עיתונאים ביום שלישי הודיעה דוברת ממשלת איראן, פאטימה מוהג’ראני, על תוכניות להעביר את הבירה האיראנית לחלק הדרומי של המדינה.
בהתייחסו לאפשרות זו, אמר מגזין ניוזוויק כי התוכנית של איראן לשנות את בירתה מטהראן למקראן תהיה יקרה, תארך זמן רב ותשנה משמעותית את הזהות התרבותית של המדינה.
“הבירה החדשה בהחלט תהיה בדרום, במיוחד באזור Makran”, אמרה מוהג’רני. היא הדגישה כי בעוד שהעברת הבירה אינה נושא דחוף, הערכת מומחים מעמיקה היא חיונית בשל האוכלוסייה הגדלה והאתגרים הסביבתיים של טהראן, לפי מה שדיווח ה- Tehran Times .
נשיא איראן מסעוד פז’קיאן כבר ספג ביקורת מפוליטיקאים ואחרים על המהלך, בתקופה שבה הכלכלה האיראנית בקשיים והריאל ירד לשפל היסטורי בחודש שעבר.
טהראן נבחרה לבירת המדינה על ידי אגה מוחמד חאן, השליט הראשון של שושלת קג’אר באיראן, לפני יותר מ-200 שנה.
הרעיון של העברת הבירה למקום אחר הוצע לראשונה בתקופת הנשיא מחמוד אחמדינג’אד, שהוביל את הממשלה מ-2005 עד 2013.
קרדיט: קומט
צפיפות ובעיות נוספות
פז’קיאן הציג זאת שוב כדרך לפתור את הבעיות של טהראן עם עודף אוכלוסין, מחסור במים, מחסור בחשמל ובעיות אחרות.
“הבירה החדשה בהחלט תהיה בדרום, באזור Makran, וכרגע מתנהלת עבודה בנושא זה”, אמר מוהג’רני בדו”ח.
“אנחנו מחפשים עזרה מאקדמאים, אליטות ומומחים, כולל מהנדסים, סוציולוגים וכלכלנים”, הוסיפה. היא ציינה כי הפרויקט עובר כעת שלב של בדיקות ראשוניות.
עם אוכלוסייה של יותר מ-9 מיליון, טהראן מתמודדת זה מכבר עם עודף אוכלוסין כמו גם זיהום אוויר, כשהבירה היא אחת הערים המזוהמות הכי גרועות בעולם. בירת המדינה עסקה גם במה שמכונה “פשיטת רגל בנושא המים”, בנוסף למחסור בחשמל ובגז.
בפגישה בשבוע שעבר העלה פזישקיאן את האפשרות להעביר שוב את הבירה. הוא אמר: “אחת הסיבות שהניעו אותנו לחשוב על שינוי הבירה היא חוסר האיזון בין משאבים והוצאות בטהרן”.
העיתון “טהרן טיימס” מצפה שהצעד, אם ייושם, יועיל לנושאים הכלכליים המתמשכים של המדינה למרות הסנקציות העולמיות.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: ויקיפדיה