דעה: טורקיה – מדינת אויב!

טורקיה, מדינה עם צבא חזק וכלכלה מתדרדרת, מהווה איום אסטרטגי לישראל. השנאה הטורקית לישראל היא ערך מחושב ומדויק, לא”אנטישמיות סתמית” או “יחסים בינלאומיים”.
לא יהיה פה “שיקום יחסים”.

 

למה טורקיה רואה בישראל אויב?

1. מלחמת הסחר:

מעמדה כגשר בין אסיה לאירופה נשען על שליטה בנתיבי סחר, וישראל, באמצעות שיתוף פעולה עם מדינות המפרץ, מערערת את העיקרון הבסיסי הזה.

מעמדה הגיאוגרפי של טורקיה מאפשר לה לשלוט בנתיבי סחר מרכזיים בין אירופה לאסיה. חיזוק הקשרים בין ישראל לסעודיה ומדינות ערב יוצר אלטרנטיבה מסוכנת עבורה. חיבור כלכלי ישיר בין ישראל למפרץ יפגע בכלכלה הטורקית, שכבר נמצאת במשבר חמור.

היחסים בין ישראל לטורקיה היו נוחים, כשישראל של שנות ה-90 הייתה מבודדת. ככל שהיחסים בין מדינות ערב לישראל התחממו וככל שישראל התעצמה טכנולוגית – היא הופכת לאיום על הכלכלה הטורקית.

ארדואן, מתוך הבנה אסטרטגית, מגביר את השנאה לישראל ומשתמש בהסתה כדי למנוע ממדינות ערב להעמיק את קשריהן עם ישראל. בכך הוא שואף לשמר את מעמד טורקיה ולצמצם את הנזק הכלכלי הפוטנציאלי.

אקסיומה: שנאת ישראל של טורקיה היא ריאליסטית ומחושבת כחלק ממלחמת סחר. ארדואן מסית נגד ישראל, כי הוא רוצה להקשות על עמי ערב לבנות נתיב סחר עם ישראל.

 

2. הקולוניאליזם האסלאמי:

טורקיה אינה חדשה בשאיפות קולוניאליסטיות. בעודה חברה בנאט”ו עשרות שנים בלבד, ההיסטוריה הטורקית היא מאות שנים של קולוניאליזם וג’יהאד שהשפיעו על אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה.

שאיפות אלה ממשיכות להניע את מדיניות ארדואן – שעושה כבר היום קולוניאליזם באירופה ומציף אותה בטורקים שהדור השני והשלישי שלהם יותר אסלאמיסט ולא חילוני כמו דור המהגרים הראשון. ארדואן עושה זאת במיוחד דרך השקעה במוסדות אסלאמיים ברחבי אירופה וקידום הסתה תרבותית ופוליטית.

אקסיומה: טורקיה עם היסטוריה קולוניאליסטית אסלאמית ולכן רואה בישראל כאויב מטעמי ג’יאהד ושליטה. הנוכחות של טורקיה בנאט”ו היא תאונה תרבותית וזמנית.

 

3. התפרקות החברה והכלכלה הטורקית:

הכלכלה הטורקית המתדרדרת מכריחה את המדינה לפנות לאסטרטגיות נואשות. ארדואן הודה כי טורקיה חווה קיטון דמוגרפי  לצד בריחת מוחות. השימוש בהגירה מוסלמית ככלי נשק נגד אירופה רוקן את טורקיה מתושביה המשכילים והמוצלחים ביותר,

היזמות הטורקית כושלת, הלירה הטורקית רק מתרסקת, החובות עולים וההחלטות השרירותיות של ארדואן לא הופכות את טורקיה למקום נוח לעסקים.

טורקיה נשענת על תעשיות כבדות ותשתיות מפוארות, והצבא שלה מחזיק בכוח אש מרשים, אך המדינה כמערכת כוללת הולכת אחורה. יתר על כן, בעוד שישראל ושותפותיה מובילות את המהפכה התעשייתית של הבינה המלאכותית, טורקיה נותרה מאחור, מבודדת ומנותקת מההתפתחות הטכנולוגית.

אקסיומה: טורקיה הולכת אחורה, לכן היא מסוכנת ונואשת יותר.

שנאתה של טורקיה לישראל אינה נובעת מרגש בלבד, אלא מבוססת על חישוב אסטרטגי ריאליסטי הנוגע לנתיבי סחר, מאזן כוחות אזורי, והיסטוריה קולוניאליסטית ארוכת שנים.

על ישראל להכיר באיום הטורקי ולהתייחס לטורקיה כמדינת אויב, תוך ניצול היתרון הטכנולוגי והדיפלומטי שלה לחיזוק מעמדה.

קרדיט: ערוץ הטלגרם טופז ראם    קרדיט לתמונות: ניו ערב