דעה: הבוז שרוחש הדרג הלוחם לפיקוד הבכיר בצה”ל שבז מצדו לדרג המדיני – פיקוד צפון כמשל!

חלקו של המטה הכללי כדרג מבצע בזירה הלבנונית, הסתיים הלכה למעשה כשבועיים מרגע תחילת המלחמה בלבנון.

בנק המטרות המקורי נפרק בתוך כשבוע, והשלמותיו לסוגיהן נסתיימו כשבוע לאחר מכן.

מכאן ואילך החזית הלבנונית עברה פד”מיזציה מוחלטת: מעבר ממשהו ברור וגלוי וידוע, למשהו שרק בודדים בפיקוד הגזרתי מבינים את הנעשה בו – ומידי 24/48 שעות הם נקראים ללשכות ראש אמ”צ והרמטכ”ל, לנמק בנוסח המקובל בבג”ץ: “מדוע לא יסיים הפיקוד את משימתו בטז”מ ויאפשר לראשי הצבא להביא מעשה עשוי של סיום המלחמה לשולחן הדרג המדיני”.

מן הסתם, אין דין השועל שפוף הזנב כדין הצבי זקור הקרניים – ולא רק בשל מאה החטופים הזנוחים בידי הדרג הצבאי-פוליטי הבכיר בגזרה הדרומית, אלא גם בשל ההפתעה הג׳וליאנית שהביאה חזית נוספת לאחריות הפיקוד.

זירה זו, לא רק שהביאה דילמות חדשות לפתחו של הפיקוד הבכיר, היא הביאה גם שני דברים נוספים:

*- האחד, מעורבות של הדרג המדיני ל”ע שר”י בהחלטות שעד-כה החריש צה”ל ברמתו, כמו נוכחות כוחות מעבר לגבול והחזקת שטח לסוגיה המשפטיים השונים.

*- השני, עיסוק משמעותי יותר בסד”כ העומד לרשות פיקוד צפון, וחלוקת משאבים מחודשת.

כעת, האיש שחשב שחטיבת שריון יכולה להתגנב, כי זה מה שלימדו אותו במ”מ, יכיל במוחו שתי זירות שישפיעו זו על זו הרבה יותר מקודם:
1. אם עד עכשיו הנחת המוצא הייתה שיש להסיג את הכוחות החוצה, כי כבר ניסינו רצועת ביטחון, ודי, וזה גם לא טוב בכלל – הרי שכעת תשב גזרה שלמה ותבוז לגורדין בעיניה בכל החלטה מעין זו, תזכיר שנוכחות בעומק הוא מצב סביר.
2. הדרג המדיני, החצופים ההם שחושבים שיש להם זכות החלטה, זוכרים גם הם שמיקום כוחות בעומק הוא מצב הביטחון התפישתי הבסיסי של מדינת ישראל, מאז ומתמיד.
3. ביזור הלחץ הבינלאומי, עד כדי חוסר משמעות (בעיקר לקראת 20.1).
4. ההבנה המחלחלת של חוסר המשמעות של הכוחות הבינלאומיים, גם בקרב חסידי הקונספציות, אחרי קרבות הבלימה שניהל צה”ל לחילוץ כוחות אונדו”ף – שניה לפני שהבני-זונות יצאו נגדנו כי באיזה חוצפה אנחנו נכנסים לסוריה.
ועוד רבים הם, ואי אפשר לפורטם, על כן יהיו נא בעיניכם כאילו הייתי פורטם.

לסיכום, בעוד שבועות ספורים יסתיימו שישים הימים של הפסקת האש הראשונה. שלושה סטים יתנהלו סביב אותו סיום: החלטות חזבאללה, החלטות צה”ל והחלטות מדינת ישראל.

דעתי בשלוש החזיתות:
*- חזבאללה – ישאף לשימור השקט, בתנאי נסיגת כוחותינו. אם לא ניסוג הוא עלול לסגל לעצמו לגיטימציה לתקיפת הכוחות שעודם מעבר לגבול לבנון.
*- צה”ל – הרשמי ימליץ על נסיגה מלאה, הפיקודי ימליץ להישאר, הרשמי ידליף ויתדרך בעד נסיגה מלאה תוך שהוא משמיץ את הדרג המדיני שרוצה במשיחיותו להישאר.
*-  מדינת ישראל – קשה מאוד לדעת, כפוף מאוד לכתום הנכנס לחדר הסגלגל, אך לעניות דעתי תשמר רצועת בטחון מצומצמת (בלי מובלעת ג׳זין) בניגוד לעמדת ישראל זיו ושאר אנשי המקצוע הבכירים של ערוץ 12.

בור פיקוד צפון:

קרדיט: שמול – אנליסט צבאי מקבוצת נציב      קרדיט לתמונות: דובר צה”ל