מלחמת הכל בכל: בעקבות השתלטות הסונים על סוריה חשש בקרב השיעים בעיראק מפני השתלטות מקבילה

לאחר קריסת האגף האיראני בסוריה בעקבות נפילתו לידי ארגונים סונים, אובחנה פעילות חריגה בשורות המפלגות הסוניות העיראקיות, במהלך השבועות האחרונים, האם אנו על סף חזרת הסונים להנהגה בעיראק?

הביקור האחרון שערך מוחמד אל-חלבוסי, ראש מפלגת תקאדום (המפלגה הסונית הגדולה) בארצות הברית (ב-4 בדצמבר 2024), הותיר אחריו גל של שאלות בקרב משקיפים, במיוחד העיתוי של ביקור זה והאם זה צירוף מקרים לשינויים הגדולים המתרחשים באזור?

אחר הביקור נערכו פגישות רבות, אולי הבולטת שבהן הייתה פגישת קבוצה מובחרת של מנהיגים סונים במטה תקדאם, ב-21 בדצמבר, והוצאת הצהרה שבה הם דורשים את יישום נייר ההסכם המדיני, אשר כולל סעיפי חקיקה רבים, כולל חוק החנינה הכללי.

מנגד, חמיס אלח’נג’ר, ראש הברית הסונית (עזם), קיים פגישות רבות, ביניהן פגישתו עם מסעוד ברזני (ב-7 בדצמבר), ופגישת ראש מפלגת (אלחאל). ג’מאל אל-כרבולי, עם ראש מסגרת התיאום השיעית, נורי אל-מאלכי (ב-23 בדצמבר).

תנועות אלו התקבלו בחרדה שיעית, המיוצגת על ידי מיליציית אלחשד אלשעבי ( כוחות הגיוס העממיים) באזורים שבפאתי המחוזות עם רוב סוני, כמו אנבר, נינוה, סלאח אלדין ודיאלה לאחר שהציגו תרחישים רבים בזירה הפוליטית, לדברי רומיאו חכרי, ראש מפלגת בית אל-נהריין, שהסביר לאתר “אל-חורה” כי המתיחות שהשתררה בעיראק היא תוצאה טבעית של מה שקרה בסוריה.

קרדיט: מתוך שידורי אלגזירה

 

התנועות החריגות שנצפו בעיראק בשבועות האחרונים משקפות את שאיפותיהן של המפלגות הסוניות העיראקיות להשיג הישגים נוספים, אך לדעתו של חאקארי הן לא יגיעו לשלב של מרד גלוי נגד הממשלה.

המפלגות הסוניות סובלות מבעיות רבות, כמו “שחיתות ופיצול”, לפי צירוואן אמין, מאוניברסיטת דוהוק, מה שהופך אותן ללא יכולות להנהיג את המדינה אם תהיה כוונה בינלאומית לשנות את המציאות הפוליטית בעיראק.

מדינות אזוריות כמו ערב הסעודית וירדן תמכו בכמה מפלגות סוניות במהלך השנים האחרונות כדי לשמור על דריסת הרגל שלהן בעיראק, אך מדינות אלו איבדו את אמונם במפלגות הללו, עקב ירידה בהשפעתן הפוליטית על המתרחש בעיראק, לפי לאמין, והם פנו לבעלי ברית אחרים כמו התנועה הסדריסטית שהוכיחה את כוחה בתוך עיראק.

אמין מעריך שטורקיה תמלא תפקיד בתמיכה בתנועות הסוניות בתוך עיראק, כדי לשמור על האינטרסים הגדולים שלה, והדגיש במקביל כי הרחוב העיראקי אינו כשיר לקבל תנועות סוניות חדשות, בגלל המפלגות הדיקטטוריות והתנועות הרדיקליות שצצו ביניהם, לדבריו.

קרדיט: אלגזירה

 

מפלגות סוניות קמו בעיראק בעקבות קריסת משטר הבעת’ ב-2003, כמו המפלגה האסלאמית, שיצאה מהאחים המוסלמים בעיראק, ופוליטיקאים כמו טארק אל-משהדאני ועדנאן אל-דולאימי, בנוסף לתנועות ומפלגות בראשות חילונים כמו עדנאן אל-באג’י וסמיר אל-סומיידי. אך למפלגות אלו לא הייתה רמת הניסיון הפוליטי שהייתה ברשותם של המפלגות השיעיות והכורדיות בעיראק.

בראיון שערך לאתר “אל-חורה”, שלל ראש מרכז בגדאד למחקרים אסטרטגיים, מנאף אל-מוסאווי, כי תנועות המפלגות הסוניות יערערו את המציאות הפוליטית העיראקית מכיוון שהמפלגות הסוניות חלוקות ביניהן, והם עסוקים  “מאבק סוני נגד סוני” במטרה לתפוס עמדות פוליטיות.

אל-מוסאווי רמז כי מהלכים אלו עשויים להיכלל בקטגוריה של לחץ בינלאומי ואמריקאי על ממשלת עיראק להתקדם לפירוק הפלגים החמושים, כולל כוחות הגיוס העממיים, והוסיף: “קשה מאוד לפרק את הפלגים הללו בכוח, ולכן הדרך הטובה ביותר לפתור אותם היא דיאלוג, דיפלומטיה ולחץ בינלאומי”.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

הסופר והעיתונאי, סמאן נוח, מתח ביקורת על המפלגות הסוניות וטען כי הן “חסרות ניסיון מפלגתי ופוליטי”, ותיאר אותן כ”תנועות עממיות חלשות”, מה שהופך את הפעילות הסונית בעיראק לחשופה להפיכות ושינויים מתמשכים.

השאיפה של הסונים לשלוט בממשלה בעיראק היא כמו “חלומות בלתי ניתנים להשגה”, כי היא עדיין חלשה מול המרכיבים האחרים “אין להם נשק משלהם והערים שלהם הרוסות”.

נוח הצהיר לאתר החדשות האמריקאי “אל-חורה” כי הכוחות הסונים בעיראק אינם מקור הדאגה בקרב השיעים, אלא החשש טמון ב”שחרור אנשי דאעש הכלואים בבתי הכלא בסוריה שמספרם עולה על 9,000 חברים”. הם מהווים איום על עיראק.

מדגישים יחד עם זאת שלשרידי דאעש הנמצאים בעיראק אין את הכוח שמכשיר אותם לעשות את מה שהם עשו קודם, גם אם נתמכו על ידי תנועות סוניות, כי מספרם אינו עולה על אלף חברים בהערכה המקסימלית , לדבריו, והצבא העיראקי כיום מגובש וישנה הבנה בין כל מפקדי הצבא.

אזורי השפעה דתית בעיראק:

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות