הפעם הטיל נחת על שטח לא מאוכלס ביפו. חברים! בסוף המזל הזה יגמר ויהיה אסון כבד.

הפעם הטיל נחת על שטח לא מאוכלס ביפו. חברים! בסוף המזל הזה יגמר ויהיה אסון כבד.

הבהרות על דרך היירוט והיכן הבעיות:

1, כאשר טק”ק בליסטי כבד וארוך טווח משוגר ליעד מוגדר בשטח ישראל חייבים לאתר את הטיל במרחק הגדול ביותר האפשרי, מרחק של מאות ק”מ מגבולות המדינה.

האיתור הזה מבוצע באמצעות מערכות מכ”מ עוצמתיות והוא אינו מסובך במיוחד. זאת מאחר והטיל טס בחלל במהירות גבוה מאוד ובגובה של מאות ק”מ מעל הקרקע.

2, היירוט הטוב ביותר מתבצע בחלל במרחק הגדול ביותר האפשרי (מאות ק”מ מגבולות המדינה) ע”י מערכת טילי חץ 3.

היירוט כאן מתבצע באמצעות מפגש פיזי בין הטילים.

מפגש שמתבצע במהירות של אלפי מטרים לשניה, מפגש שמרסק לחלוטין את הטיל התוקף, לחלופין מסיט אותו כליל ממסלולו, הטיל הזה לא יפגע בכלום.

3, אם היירוט המועדף נכשל אז חייבים לנסות וליירט שוב את הטיל התוקף בגובה רב והפעם באטמוספרה ומרחק רב (עשרות ק”מ) מהיעד זאת ע”י מערכת טילי חץ 2.

כאן היירוט מתבצע ע”י פיצוץ ראש הקרב של הטיל המיירט, פיצוץ שמתבצע בקירבת הטיל התוקף.

הפיצוץ מרסק את הטיל התוקף או לחליפין מסיט אותו מהמטרה שאותה הטיל התוקף יועד להחריב.

4, בטילים החדישים, גם בטילים של האיראנים, ראש הקרב של הטיל מופרד מגוף הטיל הגדול בעת הכניסה לאטמוספירה.

ראש הקרב קטן מאוד ביחס לגוף הטיל ולכן קשה ליירטו.

5, בפיתוח בעולם, וגם באיראן, ובכניסה לשירות מבצעי, ראשי קרב שמתמרנים בעת טיסה שלהם ליעד.

הסיכוי ליירט ראשי קרב מתמרנים מהסוג הזה קטן מאוד.

6, ראשי הקרב של הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח הם במשקל של כ- 500-1000 ק”ג והם בפגיעה ישירה מסוגלים להחריב בניין על יושביו ולגרום לנזק סביבתי כבד.

הממ”ד והמרחב המוגן לא יעילים במקרה הזה, המקלט כן.

פתרונות

1, הגנתי

להוסיף על שכבות היירוט גם שיכבת תותחי לייזר רבי עוצמה, רצוי בהספק בסדר גודל של 1000 ק”ו. תותחי לייזר בהספק נמוך לא יועילו כאן.

תותחי הלייזר, ובגלל מהירות האור , בנויים ליירוט כל חפץ מעופף מתמרן או שאינו מתמרן.

להוסיף גם תותחי לייזר מוטס, כאן טווח היירוט גדול מאוד.

2, התקפי

לתקוף את ספקי הטילים התוקפים לארגוני הטרור, הפעם החות’ים מתימן ובמקרה הזה הספק הוא איראן, הם חייבים וכנראה רוצים לשלם מחיר.