אנליסט איראני: השגיאות האיראניות לאור נפילת משטר אסד והערכה מחודשת של המצב באזור
אנליסט איראני פרסם בסוף שבוע שעבר את הפוסט הבא:
לאחר נפילתו של בשאר אל-אסד וניתוק הקשר בין איראן ללבנון, לצד תחושת הבגידה מהפלסטינים והשמחה שלהם על “שחרור” סוריה, ישנה אפשרות שאיראן תתחיל בהדרגה לסגת מהמעורבות בפרויקט הפלסטיני. כעת, כאשר “ציר ההתנגדות” קרס, פלסטין כבר אינה יכולה לשמש כיעד אסטרטגי עבור איראן.
המשטר האיראני עשוי להתמקד בסוגיות המרכזיות שלו, שכן הארגונים הנאמנים והכוחות הפרוקסי שהקימה, אינם חזקים דיים כדי להתמודד מול צבאות מאורגנים כמו זה של ישראל. הארגונים הללו עשויים להיות יעילים לפעולות קטנות, אך עידן הפרוקסי מסתיים, והם אינם מהווים עוד כלי אסטרטגי בר-קיימא.
הטרגדיה הגדולה ביותר בנפילתה של סוריה היא השפעתה על חזבאללה בלבנון, אשר עלול להפוך למשותק לחלוטין.
המצב אליו הגיעה סוריה הוא תוצאה של יותר משבע שנים של מחדלים. ההתקפות הישראליות, שהיו טקטיות ברובן, גרמו להשלכות אסטרטגיות משמעותיות, תוך החלשה הדרגתית של ציר ההתנגדות ואובדן דמויות מפתח בתנועות ההתנגדות.
ארצות הברית גם תרמה למצב על ידי סנקציות כבדות ותמיכה בקבוצות חמושות, אך האסטרטגיה השגויה של המשטר האיראני והסכסוכים הפנימיים בסוריה הפכו את ההתנגדות לחלשה יותר. לאחר חיסולו של קאסם סולימאני, המצב החמיר, וישראל פעלה בסוריה ללא תגובה מצד הציר.
נפילתה של סוריה מקרבת את האיום ללב ליבה של איראן. עם זאת, היא עשויה לפתוח מרחב פעולה חדש שיאפשר תגובה צבאית עצמאית.
ההתפתחויות בסוריה צריכות להוביל להערכה מחודשת של הדוקטרינה הצבאית האיראנית. המזרח התיכון נכנס לשלב חדש, עם אתגרים מגוונים: תנועות סוניות קיצוניות ממזרח, טרוריסטים בגבול הדרום-מזרחי, ופעולות מצד טורקיה בצפון.
הקריסה של ההשפעה האיראנית בסוריה פותחת דף חדש עבור ישראל והאזור, שבו הציר האיראני כבר לא שולט ביד רמה. העתיד תלוי בשינויים אסטרטגיים וביכולת להתמודד עם האתגרים הביטחוניים החדשים.
קרדיט לתרגום: ברק בטש מקבוצת נציב קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות