סקירה מפוקחת על המצב בסוריה נכון ל-6-12-2024
אם היה נדרש לתת מינוח יחידני למה שקורה בסוריה ב-24 השעות האחרונות, ניתן היה להשתמש במושג ‘תנופה’ – כוחות האופוזיציה בתנופת כיבושים אדירה; מנגד מנגנוניו הממוסדים של המשטר בתנופת קריסה ובעלות הברית שלו (בדגש על איראן ורוסיה) בתנופת הסתלקות הביתה.
כדי להבין את המצב בסוריה בצורה יותר טובה צריך לקחת בחשבון שני רכיבים מרכזיים:
הראשון הוא הגיאוגרפי – שכן מרביתה של סוריה שוכנת על גבי צירים מרכזיים ובמרחבים פוריים יחסית באזור החוף וברמת הגולן. רובה המוחלט של האוכלוסייה נמצא על גבי הציר שמתחיל בעיר-מחוז חלב בצפון ומסתיים בעיר-מחוז סווידא בדרום. בדרך נדרש לעבור בחמה (בשליטת המורדים), חמץ (בפאתיה הם נמצאים), דמשק (אליה הם חותרים), דרעא (בפאתיה הם נמצאים) ובסווידא (ששם במילא חיים בעיקר דרוזים בדלניים, אבל גם בה יש הרבה מורדים שמרימים את הראש בימים האחרונים). בשאר סוריה, במזרח ובמערב-בחוף, חיים בעיקר מיעוטים שחלקם הם תומכי המשטר (עאלווים, שיעים) או בדלניים (נוצרים, אשורים ועוד..) או מתנגדיו (כורדים).
השני הוא הסקטוריאלי – ובכוונה אני לא משתמש כאן במינוח ‘עדתי’ או ‘מדינתי’. בעיני צריך לאבחן בין כמה קבוצות חשובות שמשחקות תפקיד משמעותי באינטראקציה ביניהן:
(1) הצבא הסורי – מאז המכות שחטף בשיאה של מלחמת האזרחים (2013-2015) לא באמת שב לעצמו. מדובר במערכת מיושנת, רווית אמל”ח מזרחי, מקלט הבורות לארחי פרחי וללא מנגנון פו”שי יעיל. גוף שזכות קיומו הייתה בעיקר באמצעות ההצטרפות לשורות ההגנה על המשטר של כוחות רוסיים וכוחות ציריים. ברגע שאלה נחלשו, ההתפרקות הייתה רק עניין של זמן.
(2) הכורדים – לא חושב שנדרש להרחיב לגביהם יותר מידי. מדובר בקבוצה אתנית בעלת ניסיון רב שנים בהפעלת כוח גרילאית והגנתית נגד המשטר הסורי ותומכיו. נמצאת בעיקר במרחב הקריטי לחופש תנועה שבין איראן לדמשק (ולביירות).
(3) האופוזיציה ‘העממית’ / צבא סוריה החופשי (שלושה כוכבים אדומים) – קבוצה מגוונת מאוד מבחינת חבריה, אשר בוחרת שלא לקבל החלטות קטגוריות בעת הנוכחית ביחס לדמות המדינה הסורית האלטרנטיבית (המודל המועדף – דמוקרטיה הלכתית, הילכו שניהם יחדיו?! גם לגבינו זאת שאלה!!). בכל מקרה מדובר בקבוצה בעלת מימון חיצוני, בחלקו תורכי, בחלקו על ידי גורמי אופוזיציה בעלי ממון בעולם. חשוב לציין שצעירים רבים וקבוצות אופוזיציה מקומיות ברחבי סוריה (ובעיקר בגולן) המבקשות לפעול תחת דגל השתייכותי כלשהו – עושות זאת תחת דגל זה.
(4) הגיהאדיסטים – בעיקר ג’בהת אל-נצרה, אחד מיני ההתפלגויות של אל-קעידה, הגם שיש לה מוטיביים שיותר מזכירים את האחים המוסלמים (כמו חמאס?!) ולאחרונה הדיבורים המדיניים של מנהיגה אל-ג’ואלני ממחישים את התפיסה ההלכתית-מדינתית שלהם. מדובר בקבוצות חמושות מאוד, אכזריות, הנשענות על נשקי שלל ופרולפרציית אמל”ח.
(5) הדרוזים – ככלל בדלניים, הגם שלאורך שנים קיבלו מהמשטר הטבות יחסיות לטובת הבטחת נאמנותם. הדרוזים בסוריה המתרכזים בעיקר בהר הדרוזים במחוז סווידא בדרום ובחרמון הסורי. הם דורשים אוטונומיה ביחס לסוגיות הפנימיות שלהם ולא מוכנים להיות תחת מרות של שלטון מדכא, הפוגע בחופש הפולחן שלהם. גם במחיר של שפיכות דמים.
(6) בעלות הברית-הצירית – רוסיה, איראן, חזבאללה – כל אחת ובעיותיה. בנקודת הזמן הנוכחית נראה שהן במצב נסיגה.
אז מה קורה ב-24 השעות האחרונות? (על פי מקורות גלויים)
(1) בצפון – קבוצות המורדים השונות נמצאות בהעמקת ההישג באזור חמה, בואכה הפשיטה לעבר חמץ, המהווה בפני עצמה עיר מחוז ענקית, אך גם נקודת זינוק משמעותית לכיוון דמשק. עניין של יומיים-שלושה לתחילת המערכה עליה, שתהיה קשה מאוד, אלא אם התפרקות הצבא ותומכי המשטר מוחלטת.
(2) בגולן – נראה כי קבוצות מקומיות העלו את קצב פעילותן בעיקר בערים דרעא וסווידא. בתוך כך בערים גדולות כמו דעאל, אנח’ל וג’סם הונפו דגלי צבא סוריה החופשי. היו אינדיקציות מסויימות גם לפעילות בסמוך לגבול הישראלי בישובים הסורים-צ’רקסים ביר עג’ם וברייקה (מול אלוני הבשן).
(3) בדרום – מעברי הגבול לירדן נמצאים בשליטה של המורדים; כאשר הירדנים בעצמם סגרו את המעברים מהצד שלהם.
(4) במזרח – מליציות עיראקיות פרו-ציריות נסות ממרכז סוריה מזרחה, כאשר הכורדים משתלטים על הצירים המרכזיים לכיוון המעברים העיראקיים (צריך לזכור שזה מרחב שיש בו גם נוכחות כזאת או אחרת של הצבא האמריקאי).
(5) במערב באזור החוף – שקט יחסי. מרחב שיעי-עלוי בו גם יש ריכוז רוסי יחסית גדול (בשל נמל טרטוס ולדאקיה). זאת התחנה האחרונה מבחינת עניין המורדים.
(6) הרוסים – הרבה מאוד ספקולציות באוויר, כאשר נראה שהמסר המרכזי הברור הוא שההתפרקות הנוכחית היא מעבר להישג ידם. הרוסים צריכים בעיקר לייצב קווי הגנה באוקראינה בואכה בואו של הטראמפ.
תרחישים אפשריים בטווח הארוך
(1) השבת המשטר את המצב לקדמותו (באמצעות סיוע צירי) – נראה כלא סביר בעליל.
(2) ייצוב קווי הגנה (בעיקר סביב חמץ) לאורך זמן – נראה כלא סביר, הגם אם לא בעליל.
(3) התפרקות מהירה וקנטוניזציה (מחוזות בשליטת קבוצות שונות – בשיוך התנגדותי או עדתי) – נראה כמו תרחיש סביר.
נקודות נוספות
(1) כל השיח על כך שאסד יוותר על התמיכה באיראן ריק מתוכן. זה כבר לא יישנה כנראה דבר.
(2) ההתפרקות הסורית עשויה לתת השראה גם לעיראק, שגם היא לא רווה נחת.
(3) נפילת אמל”ח קונבנציונאלי (סקאדים) ובלתי קונבציונאלי (סארין, VX) בידי ג’יהאדיסטים וקבוצות לא נשלטות. לא נחמד.
(4) נפילת המשקולת הסורית מהכתפיים של לבנון – עשויים להאיץ את המוכנות של המדינה לשינויים ותיקונים עמוקים ברמה היסטורית-לאומית ללבנון.
(5) הרוסים שוב מתגלים בחולשתם. כשהחלשים מתגלים, הרטוריקה והמעשים עשויים להיות מוקצנים.
(6) הציר הסוני רווה נחת. לסעודים יש אינטרס משמעותי בתמיכה של חלק מהסיעות בסוריה על מנת להגדיל את הניכסיות האזורית שלהם.
בשורה התחתונה – אירוע בקנה מידה היסטורי והיסטרי.
קרדיט: הכותב בחר להשאר בעילום שם קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות