גדר המערכת שהיתה מול עזה- דוגמה למכשול לא יעיל. ביצורים בעדיפות עליונה!

קרדיט: משרד הביטחון

בתמונה דוגמה למכשול לא יעיל.

תושבי עוטף גבול הלבנון חייבים לדרוש פרויקט לאומי של הקמת ביצורים, וזאת כתנאי להסכמתם לחזור לישובים שלהם לחזור הביתה לחזור לשיגרת החיים.

אני ממליץ שיחזרו לישובים, לערים ולכפרים אבל רק לאחר אישור ותחילת ביצוע של פרויקט לאומי לביצור הגבול.

בהמשך, ורצוי במקביל, גם מומלץ לבצר את גבולות המדינה האחרים כבקעת הירדן, הערבה, רמת הגולן וגם עוטף עזה.

משמעות הביצורים היא סיכול האפשרות למעבר של צבא עויין (ארגון טרור הוא צבא עויין) וזאת בהחלט ניתן לביצוע ומבוצע בעולם אלפי שנים וכעת מבוצע גם באיזורי הגבול של רוסיה אוקראינה.

מה כוללת תוכנית הביצורים:

1, הקמת מיכשול נפחי.

תיאור המכשול ניפחי הקטן ביותר : אזור ברוחב של כ 100 מטר(לא פחות) לאורך כל קו הגבול.

האזור יהיה ממוקש בצפיפות (לרבות במיקוש חכם שחלקו מופעל מרחוק).

סביב האזור תוצב גדר תייל גבוה וסבוכה.

אחרי האזור הממוקש תוקם תעלה אנטי טנקית רחבה ועמוקה וגם היא ממוקשת.

רק אחר התעלה תוצב הגדר האלקטרונית.

אז לא תהיה סכנה בנוסח טבח ה 7 לאוקטובר מאחר ואין עדיין בעולם כוח צבאי שמסוגל לחצות את המיכשול המתואר בדקות גם לא בשעות.

הזמן הנדרש למעבר המכשול מאפשר לכוחות המגן ולתושבים להתארגן להגנה ולסכל את הכוח התוקף.

 

2, הגנה מבוססת רשתות, סורגים וחומות בטון על כל החזיתות והגגות של המבנים החשופים לאש האויב

מבנים שניתן לשגר נגדם מעבר לגבול אש טילים טקטיים (נ”ט) בכינון ישיר וכטב”מים .

בנוסף, על המקומות סמוכי הגדר, שניתן לשגר נגדם אש נק”ל (גם צלפים) ומקלעים, ניתן להגן רק באמצעות חומות.

חומות הם לא פיתרון חדש, אלפי שנים כל תושבי הערים התגוררו אחרי החומות.

 

3, כטב”מים

הכטב”ם הוא גדול האיומים בעת הזו ולעתיד הצפוי בעשור הבא.

הישובים בעוטף הגבול הם המטרה הנגישה והקלה ביותר.

כאן חייבים להקים מערכת התרעה ויירוט.

מכ”מים אקוסטיים (קול) ותותחי לייזר הם חלק מהפיתרון.

 

לסיכום

מומלץ לתושבי הצפון להתעקש על תוכנית ביצורים שתאפשר להם ביטחון פיזי אמיתי.

בטחון רב יותר מההצהרות של המדינאים, מנהיגי הציבור, ומי שאחראים על הביטחון.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונות: משרד הביטחון