לראשונה רוסיה עושה שימוש בטיל בליסטי בין-יבשתי במהלך המלחמה עם אוקראינה

בעקבות ירי טיל הבליסטי הבין יבשתי על ידי רוסיה לעבר אדמת אוקראינה כותב מומחה איראני כדלקמן:

מומחה איראני: רוסיה ביצעה באוקראינה ניסוי בטיל בליסטי בין-יבשתי מדגם “יארס” עם ראשי קרב לא-גרעיניים וללא חומר נפץ, במטרה לשלוח מסר רציני למערב.

נצפו שש קבוצות של ראשי קרב (ייתכן שהיו גם אמצעי חדירה כבדים – Penaids) שהותקנו על טיל “יארס”. (Penaids הם אמצעים טכנולוגיים שנועדו לסייע לראשי הקרב לחדור מערכות הגנה נגד טילים).

בהתחשב בכך שמרחק השיגור עד לנקודת הפגיעה היה פחות מ-1,000 ק”מ, הטיל שוגר במסלול מוגבה (Lofted trajectory), ובכך השיג מהירויות אדירות בעת הכניסה מחדש לאטמוספירה, שיצרו פלזמה בוערת כזו. מהירויות הכניסה היו מעל מאך 20.

(מסלול מוגבה הוא מסלול שיגור בזווית תלולה, המוביל לגובה רב יותר ולמהירות כניסה גבוהה יותר לאטמוספירה).

בהתחשב בכך שכל קבוצה של ראשי קרב זקוקה לכ-0.5 שניות כדי להגיע מהענן לקרקע, והעננים כאן נמצאים בגובה של 2 ק”מ מעל פני הקרקע, ראשי הקרב פגעו בקרקע במהירות של כ-4 ק”מ לשנייה, או קרוב למאך 12, שזהו מספר מדהים ואין הגנה מולו! המהירות יכולה להיות אף גבוהה יותר, עד מאך 14.

(חישוב מהירות הפגיעה נעשה על ידי חלוקת המרחק של 2 ק”מ בזמן של 0.5 שניות, המוביל ל-4 ק”מ/שנייה).

זוהי הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בטיל בליסטי בין-יבשתי במהלך מלחמה. בכל אופן, ניתן לראות טוב יותר מה הם ראשי קרב מרובים (MIRV), אילו מהירויות הם מגיעים וכמה קטלניים הם יכולים להיות, במיוחד אם הם גרעיניים.

(MIRV – Multiple Independently targetable Reentry Vehicles – ראשי קרב מרובים הניתנים לכיוון עצמאי למטרות שונות).

ניתן ליצור סיטואציות דומות עם ראשי קרב הנושאים חומרי נפץ מרוכזים באמצעות המאיץ הדו-שלבי “ראפע” מאיראן, ובאמצעות טיל הנושא 10, 20 או 30 תת-ראשי קרב כבדים שנבנו במיוחד למהירויות כאלה. (הדבר דורש פיתוח ראשי קרב חדשים שיכולים לעמוד במהירויות כאלה).

(המאיץ “ראפע” הוא משגר דו-שלבי איראני המשמש לשיגור מטענים כבדים לטווחים ארוכים).

קרדיט: בן בטש – מקבוצת נציב    קרדיט לתמונות : רשתות חברתיות