טייס קרב ומפקד טיסת 69 לשעבר: היכן היה חיל האויר ב 7.10 ?

היכן היה חיל האויר ב 7.10

אני שואל את עצמי מאז ה- 7.10 איפה היה חיל האויר עד שעה 14:00 בערך ולמה הוא לא חתר למגע ופעל כמו אותם גיבורי ישראל שיצאו מהבית ונלחמו כאריות, וכמו שהוא יודע. גם שנה אחרי אירועי ה- 7.10 אין תשובה ואני תקוה שיום אחד נקבל אותה.

 

אירועי השנה הקודמת למלחמה

 האם קיים קשר כלשהו ישיר או עקיף לאי תגובת חיל האויר בבוקר ה- 7.10 ובין אירועי השנה שקדמה לו- אירועי הסרבנות וההסתה לסרבנות מצד חלק מבכירי חיל האויר לשעבר וחלק מטייסי המילואים, המחאות האלימות נגד תוצאות הבחירות (או לדבריהם הרפורמה המשפטית), הנמשכות בעצם עד היום תוך כדי מלחמה?
עד שלא יתבצע תחקיר אמת עמוק ויסודי, ועד שלא יפורסם לציבור לא נדע את האמת ונמשיך לחיות בערפל.
 
נתייחס לנושא אי תגובת חיל האויר גם במנותק מאירועי השנה שקדמה למלחמה וגם בהקשר לאירועים אלה.

 

הדממה

נשמעה טענה שחיל האויר היה ב’הדממה’ ולכן לא יכול היה להגיב בקבוע זמן סביר למתקפה. זוהי טענה שיקרית ומנותקת. ‘הדממה’ בחיל האויר היא אינה השבתה! הדממה בחיל האויר היא שבוע בו מתבצעת הפסקת טיסות אימונים והדרכה בלבד. אין כל שינוי בשבוע זה בהחזקת כוננות ובפעילות המבצעית. הדממה מתוכננת בפעילות השנתית ובד”כ מתבצעת בתקופת חג. בתקופת ההדממה לא אמורה להיפגע הכוננות והפעילות המבצעית המתוכננת, לכן כל טענה על כך שחיל האויר היה בהדממה ולכן לא הגיב היא פייק מוחלט.

 

מהי מידת העצמאות של חיל האויר?

כהקדמה חשוב לומר שחיל האויר אינו פועל לבדו למרות שטכנית הוא יכול. חיל האויר הוא זרוע של צהל ומופעל ככזו תמיד וגם במבצעים בהם הוא פועל לבדו. חיל האויר מקבל את המודיעין מאמ”נ, את המעטפת המבצעית מאגף מבצעים של צהל ומופעל רק על ידו ובהנחייתו. חיל האויר לא אמור ליזום שום פעילות מבצעית הקשורה לכוחות הקרקע באופן עצמאי. המטרה לכך שלא תהיינה יוזמות שאינן בקנה אחד עם מטרות המטה הכללי וכלל מערכת הביטחון, זאת ע”מ לפעול באופן מסונכרן עם שאר גופי ויחידות צהל להשגת המטרות וכמובן להימנע מפגיעה בכוחותינו. מיותר לתאר מה היה קורה אם כל כוח או זרוע בצהל היה מחליט ופועל עצמאית ועל דעת עצמו.
יחד עם זאת כאשר ברור במפקדת חיל האויר שקיימת חדירה לישובים על ידי מאות ואלפי מחבלי חמאס ומתבצע טבח המוני ולא מתקבלת הנחייה נדרש לפעול מיידית ובאופן שונה.

 

כשאין תווים צריך לנגן בלי תווים, וזה מה שלא עשינו הפעם..

אני נזכר תמיד בזוג מטייסת 107, בה טסתי במלחמת יום הכיפורים, שהיה בפריסת כוננות בשארם בבוקר ה- 6.10.73 ומצא את עצמו בסיטואציה דומה במידה רבה, והזניקו את עצמם ללא כל הנחייה ואישור מהמגדל, ותוך כמה דקות היו בקרב אויר מול גלי תקיפה שהגיעו לתקיפת שדה ‘אופיר’ (שארם). אם הם היו משתהים וממתינים להנחיות ואישורים לא היו יכולים להמריא ולמנוע את תקיפת השדה. זו דוגמה מצוינת להבנת התמונה מ’שברי מידע’ שהתקבלו, תושיה ולקיחת יוזמה, וזה מה שנדרש מכל לוחם אוירי, מכל מוביל, ובודאי מהשולט בתא השליטה.
 
צהל וחיל האויר יודעים לפעול היטב ופועלים בהתאם לתרחישי ייחוס המתעדכנים מדי פעם, אך גם כאשר יוכנו ויתורגלו כל הפקודות והמתארים האפשריים תמיד יהיו מצבים שלא חשבו ולא התכוננו אליהם, ראה מתקפת צבאות ערב במלחמת יום הכיפורים, פריצת הגדר ההמונית במג’דל שמס ב- 2011 וכאמור מתקפת החמאס ב- 7.10 ב’חרבות ברזל’. חייבים להבין שתמיד יהיו מצבים שלא התכוננו אליהם וחייבים לדעת לתת להם מענה.

 

בבוקר ה- 7.10 צהל וחיל האויר עמד בפני סיטואציה כזו ונדרש היה לתת מענה מהיר לתרחיש שלא התכוננו אליו, לא היתה קיימת פקודה מתאימה וכמובן שגם לא תורגלה.

כאשר אלפי עזתים ונוחבות על הגדר ללא כל התראה וללא כוחות הגנה של צהל מנגד אשר אמורים לתת מענה ולעצור אותם, זהו כאוס ונדרשת התעשתות מהירה ויוזמה מצד צהל בכלל וחיל האויר בפרט. לחיל האויר יש יכולת תגובה מהירה ומסוגל לפעול במהירות וביעילות, גם במצבים כאלה לכך הוא יועד, אך נדרשת כאן יוזמה וחשיבה שונה. נדרשת כאן התעשתות מהירה ויוזמה דבר שלא קרה במשך שעות ארוכות, להפך בגופים אלה אחז שיתוק מוחלט ונוראי. חיל האויר כגוף יעיל ותכליתי חייב היה ליזום פעולה שתתניע תגובה הולמת, אפילו חלקית,  אך זה לא קרה עד שעה 14:00 לערך, מאוחר מדי!
חשוב להודות ולומר צהל וחיל האויר כשלו בהגנה על הגבולות ועל התושבים. זוהי מטרת העל של חיל האויר וצהל והם כשלו בה כישלון חרוץ וצורב.
 
האם הסיבה לכך שבאנשים שאיישו את תאי השליטה כולל רמשל”ט אחז שיתוק שלא איפשר להם לתפקד במשך שעות כה ארוכות? קשה לי להאמין במיוחד לאור הצלחותיו המרשימות של החייל בהמשך הלחימה. כל זה חייב להיחקר ולהתפרסם ואת לקחי התחקיר חייבים לתקן באופן מיידי.

 

מה חיל האויר יכול היה לעשות

חיל האויר יודע לאסוף מודיעין באמצעים טכנולוגים כמו גם באמצעים פשוטים (סיורי ראיה של כטמ”מים, מסוקים ומטוסי קרב), ובהמשך לפעול מיידית ב’מעגלים קטנים’ על פי מודיעין זה ע”מ לפגוע ולהרוג כמה שיותר מחבלים חוצי גדר ממערב למזרח ובעיקר לחסל את אותם ‘משפכים’ עצומים של אלפי המחבלים שפרצו את הגדר. אני משוכנע שברגע שהטייסים היו מגיעים ורואים בעיניהם את תמונת הקרב של אלפי הנוחבות והעזתים על הגדר היו יודעים לטפל בארוע. גם יעפי ‘הפגנת נוכחות’ מעל הישובים, במרחב הגדר וברצועה היו קרוב לודאי משבשים חלק מתוכניותיהם ומאפשרים התחמקות חלק מהחטופים. שוב, חשוב לזכור כמה הזמן הוא קריטי במקרים כאלה.
 
אני מעריך שתוצאות הטבח היו אחרות משמעותית, כתלות כמובן בעיתוי התגובה. אם חיל האויר היה מגיב מיידית ובנחישות בשעה – שעתיים הראשונות כמות הקורבנות בטבח ומספר החטופים היה קטן בהרבה. חשוב להדגיש שהזמן מאד קריטי במצב כזה וחשוב לפעול במהירות ובכל האמצעים.

 

אירועי הסרבנות והקשר לאי תגובת חיל האויר

האם קיים קשר בין אירועי הסרבנות בשנה שלפני המלחמה?
לכאורה אין קשר שהרי חיל האויר הצהיר שכולם התייצבו בטייסות ובתאי השליטה עם תחילת האירועים והקריאה להתייצבות.
 
יחד עם זה קשה להתעלם מכל אותן אמירות קשות של אי התנדבות/ סרבנות מפי כמה לשעברים ואנשי מילואים פעילים בחיל האויר. התומכים בסרבנות הבטיחו מעל כל במה שלא יהיה צבא ולא יהיה חיל אויר, ואכן כך היה למשך למעלה מ- 8 שעות. כל איומי ה’סרבנות’ שנשמעו במהלך תשעת החודשים שקדמו ל- 7.10 התממשו אחד לאחד.
 
העובדה שעד כתיבת שורות אלו לא נשמעה מצד מפקד חיל האויר והרמטכ”ל כל התנצלות, הודאה, גם לא הודח אף סרבן או מסית לסרבנות משירות מילואים (ואם הודח הוא הוחזר כמעט מיידית), כל אלה הם ביסוס החשד שקיימת סיבה אחרת לאי תגובת חיל האויר.
כל אלה הם חלקים בפאזל המחדל הנורא אולי מאז הקמת המדינה שלא תוחקר עדין (לפחות לא פורסם), וחייב להיחקר עד תום.

 

סיכום

חיל האויר וצהל חייבים לתחקר תחקיר אמת עמוק ויסודי, לפרסמו ולהפיק לקחים למען עם ישראל והדורות הבאים.

המאמר נכתב ע”י אל”מ (מיל’) מאיר מוסט טייס קרב ומפקד טיסת 69 לשעבר, ראש מטה ‘טייסים ולוחמים נגד סרבנות’.

קרדיט לתמונות: עמותת ‘טייסים ולוחמים נגד סרבנות’

קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות