תותחי הלייזר יהיו גם אמל”ח יבשתי רב עוצמה

 

הסבר כללי
הציבור וקובעי מדיניות הרכש והמו”פ הבטחוני בעולם מתמקדים בשנים האחרונות ביכולות המיוחדות תותחי הלייזר.

יכולות של יירוט איומים אוויריים מכל הסוגים וזאת באמצעות ריכוז אנרגיה ישירה היא האנרגיה של קרני הלייזר על נקודה קטנה על האיום זאת עד לסיכול האיום.

 

היתרונות של תותחי הלייזר רבים והחשובים הם:

1, עלויות היירוט באמצעות תותחי הלייזר זניחות ביחס לעלויות היירוט באמצעות טילים, תותחי נ”מ ומטוסים.

המשמעות:

א, חיסכון אדיר בעלויות חיסכון בהיקף שנתי של מיליארדים.

ב, אין צורך בכלכלת יירוטים, “קלקלה” שמתבצעת בעיקר כדי שלא יגמרו לנו הטילים המיירטים ואז ניוותר ללא הגנה.

באמצעות תותחי הלייזר ניתן ליירט בעלות אפסית כל מטרה, מסוכנת יותר או פחות.

 

2, ההגעה למפגש עם האיום האווירי מתבצעת במהירות האור שמשמעותה היא אפס זמן (פחות מאלפית השניה).

לכן ניתן להתחיל את הליך היירוט מייד לאחר איתור האיום.

לטילים ולפגזים ,זאת רצוי לדעת, נדרש לאחר שיגורם זמן מעוף ממושך עד להגעה למפגש עם האיום, זמן שיכול להיות גם עשרות שניות.

האיום המתעצם של הכטב”מים מאיץ כעת ובכל העולם את המו”פ והרכש של תותחי הלייזר.

ירוט בלייזר

קרדיט: משרד הביטחון

 

כיצד תותחי הלייזר יהיו גם אמל”ח חשוב בשדה הקרב היבשתי?

הסבר:

הציבור ומקבלי ההחלטות לא מבינים עדיין את המשמעות והפוטנציאל היבשתי של תותחי הלייזר.

לקרן הלייזר אין יכולת לחדור שריון של טנקים, נגמ”שים וביצורים זו עובדה פיסיקלית.

לתותחי הלייזר יש יכולת פגיעה ,עדיפה על כל רובה או מקלע, במטרות רכות כגון אנשים ואמצעים אלקטרוניים.

הלייזר מרכז חום רב על נקודה קטנה זה מקור כוחו בנטרול אנשים ומכשור אלקטרוני.

לכן תותחי הלייזר יהיו דו שימושיים.

יירוט איומים אוויריים והמקביל גם סיכול מתקפות של לוחמי טרור על מוצבים, מתקנים וגבולות.

היתרון הנוסף, טווח תותחי הלייזר גדול פי כמה מהטווח של רובים ומקלעים והדיוק של הפגיעה במטרה אנושית מוחלט, לכן יש ביקוש גם לתותחי לייזר ניידים שעוצמתם מופחתת אבל יהיה להם תפקיד חשוב בהגנה ובהתקפה בקרב היבשה.

מערכת הביטחון ויתרה על תותח הלייזר כי טילים נגד טילים טובים לפרנסה אך מרוששים את ישראל

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות