שיעור האבדות של חיזבאללה. מה אומרים הנתונים בשטח? חלק ב’
מה אומרים לנו הנתונים בשטח?
המומחית קולוריוטי סבורה כי הטעויות הרצופות שהובילו לכך שחיזבאללה איבד את מנהיגיו מהדרג הראשון והשני, ודחפו אותו לעימות צבאי עם ישראל, שלא רצה ולא ציפה שיקרה, אילצו אותו לנקוט במדיניות של רציונליזציה. שיגור טילים, בין אם לטווח ארוך או קצר.
חיזבאללה כבר לא משגר מספר רב של רקטות בבת אחת, אלא מעדיף לשגר בכמויות קטנות לעבר מקומות שונים, לדברי החוקרת.
המיליצייה אימצה אסטרטגיה זו בהתבסס על חוסר הוודאות שלה לגבי משך המלחמה, שעשויה להימשך חודשים נוספים, ועל סמך האיומים והתקיפות המשפיעים כעת על קווי האספקה של הנשק והתחמושת מסוריה.
התקיפה האחרונה אירעה ביום רביעי, כאשר מל”ט ישראלי תקף טנדר בכביש אסד, ולאחר מכן התברר שהוא נושא נשק, כך לפי שני מקורות שעמם שוחח אתר החדשות “אל-חורה”.
קולוריוטי מוסיפה, “אם הגבולות ייסגרו, בין אם בהחלטה מדינית או צבאית, מלאי הטילים של חיזבאללה יספיק ליותר משישה חודשים נוספים, בקצב השיגור היומי הנוכחי”.
עם זאת, עולה כי המיליצייה עדיין מחזיקה בכמות גדולה של מל”טים מתאבדים מתוצרת איראן וטילים נגד טנקים, שלחלקם טווח של יותר מ-10 קילומטרים.
קולוריוטי גם מצפה מחיזבאללה להגביר את השימוש בכלי נשק אלו בתקופה הקרובה, מה שידלדל עוד יותר את מלאי הטילים שלו.
קרדיט: דובר צהל
מצדו, בכיר לשעבר בפנטגון, דיוויד דה רוש, סבור כי לחיזבאללה יש מספיק נשק כדי להילחם ברמה מסוימת ולמשך זמן.
אבל הסוגיה המעורפלת היא האם חיזבאללה מסוגל לפלוש לתוך ישראל, וכרגע נראה שהיכולת הזו הולכת ופוחתת, לדברי גורם במשרד ההגנה האמריקני לשעבר.
לא סביר שחיזבאללה יצליח להפוך את צפון ישראל לבלתי ראויה למגורים, כפי שחשב לעשות בכמה החודשים הקרובים.
דה רושה מסביר שההשמדה השיטתית של ישראל את התשתיות, מאגרי התחמושת ועמדות הירי של חיזבאללה בדרום לבנון תשתק את יכולתה להקרין את כוחה למשך מספר חודשים. אבל מנגד, חיזבאללה עדיין יוכל לצאת לתקיפות קטנות נגד כוחות ישראליים בלבנון לתקופה בלתי מוגבלת.
יותר קרוב למציאות או לא?
אין עדיין אינדיקציות לכך שישראל מוכנה להפסיק את המערכה הצבאית שלה נגד חיזבאללה. במקביל למה שהיא עובדת עליו בדרום לבנון, היא מנסה לפעול לשיבוש מסדרון הנשק האיראני, תוך התמקדות בכבישים המובילים ללבנון ביבשה, באוויר ובים, לפי מה שפרסם מרכז ” עלמה ” הישראלי ביום רביעי.
דיווח של המרכז קבע כי יחידת 4400 של חיזבאללה, ששני מפקדיה האחרונים חוסלו בידי ישראל, אחראית להברחת נשק, ציוד בסיסי, כסף ומוצרים ללבנון, כולל נפט.
דה רוש מסביר שלישראלים יש כנראה שיקול דעת משלהם, שמנחה את הפעולות וההערכות שלהם. הוא רואה בהסתננות ישראל להנהגת חיזבאללה “מרשימה”, ועל סמך זה, ההערכות הפנימיות שלהם לגבי שאר הארסנל הצבאי שלה “עשויות להיות הכי קרובות למציאות”.
קרדיט: דובר צה”ל
אך מנגד, המומחה הצבאי הלבנוני, נאג’י מולאב, סבור כי ההערכות עליהן דיבר גלנט הן “הצדקה לנסיגת הצבא כדי לעצור את האבדות שהוא סובל מהתשה יומיומית”.
מולאב אמר לאתר “אל-חורה” כי במשך 23 ימים, “ישראל לא הצליחה להשיג שום התקדמות”.
הצבא הישראלי ממשיך בפעולות החדירה וההריסה שלו. נראה כי הוא מנסה “לנקות אזור בדרום לבנון עד למרחק של 4 קילומטרים מהגבול, כרצונו של הצבא, או 10 קילומטרים כרצונו של הדרג המדיני”, לדברי מלאב.
המומחה הצבאי הלבנוני סבור כי הדיבורים על היכולות שעוד נשארו לחיזבאללה על ידי הדרג הצבאי, קשורה לגודל האבדות הכבדות והקדמה לכל נסיגה.
קרדיט: דובר צה”ל
מולאב מציין כי “היו 900 פצועים ו-24 הרוגים לצבא הישראלי, רובם קצינים”, וכי זה קרה במקביל ל מצב שחזבאללה ממשיך לשגר טילים וכטב”מים, שהחלו להגיע למקומות שלא הגיעו אליהם לפני תחילת הפעילות הקרקעית של ישראל”.
הערכת הצבא הישראלי לפני המלחמה לגבי קצב שיגור הרקטות של חיזבאללה עמדה על כ-1,500 רקטות ביום, בעוד שכיום הקצב הוא כ-200 רקטות שמשגר חיזבאללה לעבר ישראל, כפי שאמר לעיתון מעריב אמציה ברעם, מומחה לחקר המזרח התיכון והמפרץ ביום חמישי.
ברעם ציין כי “אנשי חיזבאללה עושים כל שביכולתם מלבד דבר אחד, שהוא שימוש בטילים אסטרטגיים כבדים ומדויקים”, והעריך כי האיראנים היו להוטים לשמר את הטילים הללו והורו לחיזבאללה לא לשגר אותם.
הוא גם הוסיף, “היכולת לנהל שיגורי טילים מאסיביים הפכה מוגבלת יותר, בשל היעדר עמוד שדרה מנהיגותי מאורגן ותיאום רציף”.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות