שיעור האבדות של חיזבאללה. מה אומרים הנתונים בשטח? חלק א’
לאחר תום מלחמת 2006 התמקדו מרכזי מחקר רבים בארץ ובחו”ל בהתפתחויות שהתרחשו בארסנל הצבאי של חיזבאללה, ובעוד רוב ההערכות הלכו בכיוון מעלה, בעיקר בכל הנוגע למספר הרקטות והטילים. המלחמה בעזה והמערכה הישראלית האחרונה באו לשים את הנושא הזה בפרספקטיבה ריאלית.
המיליציה הלבנונית הנתמכת על ידי איראן נכנסה לקו העימות עם ישראל מאז 8 באוקטובר, תחת הסיסמה “חזית התמיכה”, וכעת היא מעורבת ב”קרב ישיר” על אדמותיה בדרום לבנון, כתוצאה מכך, במהלך החודשיים האחרונים , היא שילמה ביוקר בחיסול המנהיגים הבכירים, ובראשם התנקשות במזכיר הכללי שלה, חסן נסראללה.
האבדות לא הצטמצמו לאמור לעיל, שכן לאחר סדרה של תזוזות בדמות התקפה והאסטרטגיה הצבאית של ישראל בלבנון, הגיע המצב הקשור ל”תשלום החשבונות” עבור חיזבאללה למחסני הנשק שלה, הכוללים תמהיל רחב של טילים לטווח בינוני וארוך, כמו גם צורות שונות של טילים ומל”טים.
שר הביטחון הישראלי יואב גלנט אמר בהצהרותיו שפורסמו ביום רביעי כי ההערכות שלו מצביעות על כך שסד”כ הטילים של חיזבאללה עומדת על כ-20 אחוזים. מקורות ביטחוניים הוסיפו ל”ג’רוזלם פוסט” כי 20 האחוזים מתייחסים לכ-50,000 טילים שהיו למיליציה הלבנונית לפני 23 באוקטובר 2023.
האחוז שפרסם העיתון ביום רביעי, תוך ציטוט של מקורות ביטחוניים, גורם לכך שמספר הטילים הזה ירד כעת לכ-10,000 בלבד. חיזבאללה ממעט לחשוף את הגודל המדויק של הארסנל הצבאי שלו.
אבל המזכ”ל לשעבר שלה, חסן נסראללה, טען לפני שנים שמספר הלוחמים שלה עלה על 100,000 לוחמים. לאחר פתיחת “חזית התמיכה”, הוא פרסם איומים רבים, תוך הסתמכות על נוכחותם של טילים ומל”טים ארוכי טווח “המסוגלים לחדור את הגנת כיפת ברזל”.
בנאומו הראשון לאחר מינויו למזכ”ל חדש, אמר נעים קאסם ביום רביעי כי “המצב בחזיתות הלחימה מוכיח את ההתאוששות של האירגון מהתקיפות אליהן היא נחשפה”, וכי היכולות העומדות לרשות המיליציה הלבנונית “תואמת מלחמת התשה ארוכה”, כלשונו.
עד כמה ההערכות של גלנט ריאליות?
לטענת שני מומחים צבאיים ששוחחו עם אתר החדשות האמריקאי “אל-חורה”, קשה להעריך את גודלו המדויק של הארסנל הצבאי שבידי חיזבאללה כיום, במונחים של מספרי רקטות וטילים.
עם זאת, סטטיסטיקות ומסמכים שפורסמו בעבר על ידי מרכזי מחקר, והשוואה בין שני פעמים, מציירים תמונה כמעט משוערת של הארסנל שנותר בידי המיליציה הלבנונית כעת.
מאגרי הטילים של חיזבאללה לפני מלחמת 2006 היו כ-15,000 טילים, רובם לטווח קצר ובינוני, וכ-4,000 מהם שוגרו במהלך אותה מלחמה, כפי שמסבירה המומחית לענייני המזרח התיכון אווה קולוריוטי.
עם הזמן, ארסנל זה התרחב והגיע בין 100,000 ל-150,000 טילים, על פי הערכות מודיעיניות, דיווחים בתקשורת המערבית ומאמר מחקר שפורסם על ידי המרכז למחקרים בינלאומיים ואסטרטגיים , במרץ 2024.
עם זאת, בראיון שלה לאתר “אל-חורה”, קולוריוטי סבורה כי המספר הסביר ביותר הוא 100,000 טילים ורקטות, יותר ממחציתם רקטות מסוגי “קטיושה” ו”גראד” לטווח קצר, וחלק מהארסנל הזה מורכב מבינוני וארוך, שחלקם שונו כדי להיות מדויקים יותר.
כשנה לאחר פרוץ הסכסוך בגבול לבנון-ישראל, ויותר מחודש מאז תחילת המבצע הצבאי הישראלי, הולך ואוזל מלאי הטילים של חיזבאללה, לאחר ששיגר כ-12,000 טילים במהלך השנה, וכ- 6,000 במהלך החודש הנוכחי בלבד, לפי מעקב שערכה קולוריוטי.
מאז תחילת פעולתו הצבאית פתח צה”ל במתקפות מדויקות נגד מאגרי הטילים של חיזבאללה במחסנים בבקאע, בהרמל ובפרבריה הדרומיים של ביירות, בנוסף לפשיטות על מנהרות ששימשו לשיגור טילים מפתחיהן.
קולוריוטי אינה מאמינה שחיזבאללה איבד כ-80% ממלאי הטילים שלו, כפי שקבע שר הביטחון הישראלי גאלאנט.
מנגד, היא סבורה שהמיליציה הלבנונית הנתמכת על ידי איראן איבדה כמחצית ממלאי הטילים שלה, וכי הטילים המדויקים וארוכי הטווח הם שספגו את האבידות הגדולות ביותר.
כאשר מעריכים את גודל הארסנל של חיזבאללה כעת, יש לציין כי המיליציה פיזרה את נשקה בעשורים האחרונים באזורים אזרחיים, על פי בכיר הפנטגון לשעבר דיוויד דה רוש.
דה רוש אמר לאתר “אל-חורה” כי לחיזבאללה לא הייתה “מערכת סטנדרטית למחסנים” וכי הוא מאמין ש”הנזק ליכולות שלה הוא משמעותי”.
בשפת המספרים.. מה יש לחיזבאללה?
גורמים ישראלים מרבים לחשוף את הערכותיהם לגבי הארסנל של חיזבאללה, במטרה להבהיר את תוצאות המערכה הצבאית שלהם בדרום לבנון.
כשחזרו אחורה בזמן, הם אמרו ל”ניו יורק טיימס” ב-1 באוקטובר כי “התקיפוות בלבנון השמידו כמחצית מהרקטות והרקטות שחיזבאללה אסף במשך יותר משלושה עשורים”.
לדברי גלנט וראש מחלקת האסטרטגיה בצה”ל , האלוף אליעזר, “חיזבאללה מחזיק כעת בפחות משליש מהטילים שהיו ברשותו בעבר”.
לפני תחילת המערכה הישראלית הישירה נגד חיזבאללה, המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) פרסם מחקר מקיף על הארסנל הצבאי של המיליציה הלבנונית, וקבע כי מספר הרקטות והטילים שברשותה מוערך ב-120,000 עד 200,000.
עיקר הארסנל של חיזבאללה מורכב מרקטות קרקע-קרקע קטנים לא מונחים, והיתר כולל טילים נגד מטוסים ונ”מ. המרכז סבר שחיזבאללה הוא ככל הנראה הקבוצה הלא-ממשלתית החמושה ביותר בעולם.
בנוסף למאגרי הרקטות והטילים שלה, יש לה ארסנל גדול של מל”טים, הכולל רחפני קוואד-קופטר מסחריים, מל”טים מתאבדים, תחמושת משוטטת ופלטפורמות מתקדמות יותר עם יכולות מעקב ותקיפה.
אך לאחר מרץ 2024, התרחשו מספר שינויים צבאיים בשטח, האחרון שבהם היתה ההעדפה של ישראל לפגוע במחסני נשק, לפוצץ מנהרות ולפרסם הקלטות וידאו שהראו את לקיחתם בשבי של מפקדי ולוחמי חיזבאללה.
הטקטיקה הישראלית של פגיעה במחסנים ומנהרות עלתה בקנה אחד עם הטלת המצור על המעברים הבלתי חוקיים בין סוריה ללבנון, במאמץ לנתק את כל נתיבי האספקה.
לפי המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, הטילים, הרקטות והכטב”מים של חיזבאללה מהווים שני איומים “מובהקים” על ישראל.
האיום הראשון קשור לאיום ברור ומיידי, שכן רקטות וטילים עלולים להרוג או לפצוע ישראלים, בין אם אזרחים או צבאיים, או להרוס תשתית פוליטית או כלכלית חשובה בישראל.
האיום השני נובע מהשפעות טקטיות ומבצעיות, שכן מטרות הרקטות והטילים משמשות להשמדה או התשה של הצבא הישראלי, כדי להגביל את יעילות פעולותיו. המרכז מוסיף כי ביטול האיום הנשקף מטילי חיזבאללה יהיה קשה ביותר.
הסיבה לכך, לטענת המרכז, היא ש”ניתן לשגר טילים ממשאיות, מה שמגביר את הניידות שלהן ובכך את יכולת ההישרדות שלהן, או מבונקרים תת-קרקעיים, כפי שהיה במלחמת 2006″.
איתור והשמדת יכולות הטילים של חיזבאללה מצריכים גם מאמצי איסוף מודיעין ותקיפה אווירית מסיביים, הכוללים מגוון נכסי מודיעין, יכולות תקיפה מדויקות וכוחות קרקעיים.
קרדיט: אלחורה קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות