אין תחליף לעקרונות ההיסטוריים של תורת המלחמה

אין תחליף לעקרונות ההסטורים של תורת המלחמה! כך הוכח אתמול כשיחיה סינוואר חוסל וכך מוכח פעם אחרי פעם.

לצערי אין במלחמות קיצורי דרך ואין פטנטים.

אתמקד בשני עיקרים:

1, כיתור

נצחון מושג ע”י כיתור של כוח האויב וניתוק קווי האספקה שלהם.

כוחות האויב חייבים לדעת שאין תחליף לכל כדור, רימון, רקטה וטיל שהם משגרים.

זה צריך להיות המצב גם בתחום אספקת המים המזון, הדלק והחשמל.

כך היה בעת העתיקה ובימי הביניים עת הערים הגדולות והחשובות בעולם ובהם ירושלים ולכיש וקונסטנטינול נכבשו באמצעות מצור.

כך היה גם במלחמת יום הכיפורים 1973 כאשר כיתרנו את הארמיה המצרית השלישית וניצחנו את המלחמה.

החיסול של יחיא סינוואר הוא המנהיג המדיני העליון של החמאס וגם המנהיג הצבאי של לוחמי החמאס לא היה יכול להתבצע ללא השלמת הכיתור של רצועת עזה מדרום באמצעות כיבוש ציר פילדלפי.

צר לי שגורמים מדיניים ובטחוניים כאן לא הבינו שכל ההתנגדות של ארה”ב ומצריים ואחרים לכיבוש ציר פילדלפי מטרתם היתה למנוע ניצחון מישראל או במקרה של ראשי הבטחון נבערות בדרך המלחמה.

 

2, תנועת מלקחיים.

כתוצאה מהכיתור נוצרת האפשרות לבצע תנועת מלקחיים ואז הסיכוי לנצחון גדל שבעתיים וזאת במיעוט אבדות.

היסטורית הוכח שכוח צבאי מתקשה מאוד ללחום מהחזית וגם מהעורף.

הנצחונות הגדולים בהיסטוריה מושגים ע”י מלחמת תנועה והתשה כאשר האויב מותקף משני צדדים לפחות.

זה מה שבהכוונת איראן ניסו לעשות למדינת ישרטל החמאס והחיזבאללה.

כך היה גם במתקפה המתואמת על מדינת ישראל, המתקפה של סוריה ומצריים ביום הכיפורים לפני 51 שנה.

אין לי ספק שאם היינו ב- 27 לאוקטובר פועלים בדרך ההיסטורית להשגת ההכרעה, המלחמה בחזית עזה הייתה מסתיימת כבר לפני כחצי שנה.

 

מסקנה: עקרונות הכיתור ותנועת המלקחיים נכונים תמיד והימנעות מביצוע שלהם תקשה על השגת הניצחון במיעוט יחסי של אבדות.

 

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונה: ערוץ הטלגרם היוצרים AI