סינוואר מאחורינו, סיום המלחמה עוד רחוק לפנינו
כן, בהחלט אפשר לשמוח ולחגוג על חיסול סינוואר , ויש חשיבות לכך שחוסל לפני שמחת תורה, יום החג של עם ישראל, בו שלח את חבורת הרוצחים והאנסים מרצועת עזה לאנסו, להתעלל, לרצוח ולחטוף את אזרחי ישראל.
אצל רבים מישראל, שמחת תורה השנה מקבלת משמעות נוספת מאשר חגו של עם ישראל וסיום קריאת פרשת השבוע האחרונה בתורה והתחלת קריאת הפרשות מחדש עם קריאת פרשת בראשית, הפרשה הראשונה בתורה, בשבת שלאחר שמחת תורה.
גם המילים שנהוג להכריז בסיום קריאת פרשת השבוע האחרונה – פרשת וזאת הברכה, בה מסופר על הברכות של משה רבנו לשבטי ישראל – חזק חזק ונתחזק, קיבלו השנה משמעות נוספת.
בישראל חוגגים על חיסול עכבר המנהרות המחבל העלוב סינוואר.
גם רבים בעולם הערבי חוגגים את חיסולו של מנהיג ארגון הטרור של האחים המוסלמים.
לחלק מתושבי השכונה המזרח תיכונית, קשה לקבל את העובדה שהמחבל השפל והעלוב לא נהרג באיזה קרב הירואי, אלא בצורה אקראית ואפילו לא בקרב, פשוט כי חיילים פשוטים בקורס מ”כים שהיו בפעילות באזור הבית בו חוסל עכבר המנהרות, זיהו תנועה של מחבלים ליד ובתוך בית, וטנק ובו חיילים בקורס מפקדי טנקים ירה לעבר הבית בו היה סינוואר, ומה שיזכרו בשכונה זה שסיפורו של החלאה נגמר שלאחר שהוא זרק אבנים על רחפן צה”לי, קלע פשוט ירה בו מרחוק בראש, ואפילו לא ידע שזה היה מנהיג חמאס.
ובשכונה המזרח תיכונית מבינים שלא היה צריך לתכנן תוכניות מיוחדות למבצע נועז כדי לחסל את מנהיג חמאס, ולא היה צריך לשלוח כוח של יחידה מובחרת לפשיטה נועזת, ואפילו לא לתכנן הפצצה עוצמתית ומדויקת לחיסול ממוקד של מפקד ארגון טרור פלסטיני, אלא שכל כוח של חיילים צה”ל הכי פשוטים, יכול לחסל את המחבלים הכי בכירים.
בשכונה המזרח תיכונית רואים איך צה”ל הרס את עזה ולא רק בהפצצות מהאוויר וארטילריה, אלא גם בכניסה קרקעית של חיילי צה”ל שנכנסים לכל מקום ולא רק בטנקים וכלים משוריינים, אלא גם בג’יפים פתוחים וברגל, ובכל מקום שאליו חיילי צה”ל נכנסים, הם מחסלים או שובים כל טרוריסט נושא נשק שמנסה לעמוד מולם או יורה עליהם מאחורי מסתור ותחת מחסות, וששאר המחבלים פשוט בורחים ומסתתרים מאחורי ומתחת נשים וילדם.
ובשכונה המזרח תיכונית רואים איך צה”ל הורס עכשיו גם את דרום לבנון, חלקים מרובע הדאחייה בבירות, ומעוזי חיזב-זבאללה אחרים בלבנון, ולא רק בהפצצות מהאוויר וארטילריה, אלא גם בכניסה קרקעית של חיילי צה”ל בשלב זה לדרום לבנון, ובכל מקום שחיילי צה”ל נכנסים הם נכנסים לא רק בטנקים וכלים משוריינים, אלא גם בג’יפים פתוחים וברגל, ובכל מקום שאליו צה”ל נכנס, חיילי צה”ל מחסלים או שובים כל מחבל חיזב-זבאללה כולל מכוח רדואן, ושאר “גיבורי” רדואן בורחים ומסתתרים בתוך ומתחת בתי אזרחים.
אלה מראות שבשכונה המזרח תיכונית מבינים ומפנימים.
קרדיט: ערוץ הטלגרם שירה-יוצרת תמונות ב-AI
אילו הייתי מבין היועצים למקבלי ההחלטות, הייתי אומר להם שעכשיו זה הזמן שמדינת ישראל צריכה למנף את חיסולו של סינוואר, ולעשות מהלכים שיוכלו לעזור לקרב את סוף המלחמה מול ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה, ולקדם את שחרור החטופים.
והייתי מוסיף את המובן מאליו, שאת המהלכים האלו יש לעשות במקביל להמשך הפעילות הצבאית ועשיית כל מה שנדרש מבחינה צבאית לחסל את האיום הנשקף לאזרחי ישראל מארגוני הטרור הפלסטינים ולמנוע את מימוש הבטחת ארגוני הטרור הפלסטינים לחזור שוב ושוב על הטבח של ה 7 באוקטובר, ולהמשיך לחסל את האיום הנשקף לאזרחי ישראל מחיזב-זבאללה, ולעשות מה שצריך כדי להחזיר את תושבי הצפון לביתם.
והייתי יועץ להם לפרסם הודעה פשוטה של דובר צה”ל בערבית, עם פניה לכל אדם בעזה המחזיק בחטופים חיים או מתים, או יודע על מקום הימצאם, ובה נאמר: יחיא סינוואר מת, עכשיו זה הזמן שלך לדאוג לעצמך ולמשפחתך, תתקשר למספר הטלפון המצורף, מסור לנו את הפרטים, ואנחנו נגיע לכל מקום לקחת את החטופים, אותך ואת משפחתך, ונדאג שתוכל להגיע לכל מדינה שתסכים לקלוט אותך, ונדאג שלא יהיו לך דאגות כלכליות.
את ההודעה צריך לפרסם בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות, ובכרוזים שיפוזרו מהאוויר ברצועת עזה.
בנקודת הזמן הזו, מסר כזה עובר ומתקבל אחרת מאשר לפני חיסול עכבר המנהרות מנהיג חמאס.
בנקודת זמן זו, המסר יישמע ויובן לא רק אצל פעילי ארגוני הטרור הפלסטינים, אלא בכל רחבי השכונה המזרח תיכונית, והמסר הזה יהדהד את מה שהשכונה צריכה לשמוע ולהבין – ישראל תגיע לכל מקום ותעשה הכל למען אזרחיה, כולל לעזור למי שיפעל איתה ועבורה, בעוד שמי שיפעל נגדה יפגע.
סוף סוף חוסל סינוואר, שייזכר לדראון עולם בדפי ההיסטוריה, אפשר לשמוח על שהעולם הפך למעט טוב יותר, אבל עוד לא הסתיימה המלחמה ועוד לא השבנו את החטופים למשפחותיהם, ודווקא בעת הזו, אזכיר לכם שכוחנו באחדותנו, וזו אינה מליצה, אלא כורח המציאות של עם חפץ חיים.
קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות