מדוע ההר (האיראני) הוליד עכבר?
כזכור ב 15 השנים האחרונות ארגון הטרור החיזבאללה והמדינה שייצרה אותו ,היא איראן, איימו עלינו כל יום בשואה.
זאת אם רק נעז ונפציץ ו/או נפגיז בלבנון או באיראן.
וודאי שכך מובטח היה שהם יפעלו אם רק נעז להכנס לאיזורים סמוכי הגבול בצפון, שם צה”ל ינסה לחסל את האיום של הטרוריסטים של החיזבאללה על הישובים והתושבים.
החיזבאללה שהוא זרוע של משמרות המהפיכה של איראן היה כל כך בטוח בכוחו עד שהקימו את כוח ראדוואן.
תפקידו של כוח ראדוואן האיכותי היה לכבוש את הגליל העליון ולטבוח בתושבים שמתגוררים שם וגם בחיילים שמוצבים שם.
וממשלת ישראל וצה”ל? הם לא הגיבו, כולם היו משותקים מפחד.
השאלה היא ממה הם פחדו כל כך? הפחד היה בעיקר מהנזק שתחולל האש תלולת המסלול שתונחת על מדינת ישראל.
הממשלה וצה”ל פחדו ממטחי הענק בהיקף יומי של אלפי הרקטות קלות וכבדות, רקטות קצרות הטווח ורקטות ארוכות הטווח שיונחתו על כל הישובים והמתקנים החיוניים.
הרקטות שמאוחסנות במלאי הרקטות האדיר שחיזבאללה צבר כדי לחסל את מדינת ישראל.
ובכן, כעת כולם מבינים שהפחד הזה היה מופרז מאוד.
ההר של 150 אלף הרקטות הוליד עכבר.
נסתבר שהרקטות ,שעדיין לא הושמדו ע”י מטוסי חיל האוויר, חלקן הן רקטות תקולות שנותרו על המשגרים, חלקם הן רקטות תקולות שמשוגרות אך לא מגיעות לאזור היעד, חלקם של הרקטות שכן מסכנות את היעד מיורטות לפני שפגעו בקרקע.
בחלק מהרקטות שלא יורטו וכן הגיעו ליעד ראש הנפץ לא מתפוצץ.
אבל הגורם העיקרי לכשלון האיום הרקטי הוא העדר הדיוק.
נסתבר שהרקטות בדרך כלל מחטיאות את המטרה. הן מחטיאות את המטרה גם אם זו בגודל של עיר גדולה.
מרבית הרקטות פוגעות בשטחים פתוחים מחוץ ליעד ואם הם כן פוגעות בשטח המיושב אזי זו לא תהיה פגיעה ישירה בבניין מאוכלס.
מרבית הפגיעות הן בשטחים פתוחים שבין המבנים.
בתכלס החיזבאללה מאז יום פיצוץ הזימוניות שיגר כ 1200 רקטות והתוצאה אפס אבדות, מעט מאוד נפגעים ונזקים. כישלון מוחץ.
כעת נותרנו אם האיום מס’ 1, הטילים המדוייקים. כאן היתה תבהלה ציבורית.
טיל מדויק אינו רקטה שמשוגרת לכיוון כללי של היעד, טיל מדויק מיועד להחריב בניין מטרה מוגדרת. לטיל מדויק טווח גדול ורש”ק גדול והוא קטלני.
למי היו טילים ויש טילים בליסטיים מדויקים?
1, לחמאס ושות’ לא היו.
2, לחיזבאללה יש טילים מדויקים, להערכתי מאות ספורות ולא אלפים.
נסתבר שהטילים המדויקים של החיזבאללה מעטים, מרביתם הושמדו ע”י חיל האוויר ו/או הם תקולים.
תקולים? לא ממריאים מהמשגר ולא מגיעים ליעד. חלקם של הטילים המדויקים שהגיעו ליעד יורטו.
שוב הכישלון הגדול של מערך הטילים האיראניים הוא בדיוק, הטילים המדוייקים שהם לא מדוייקים בלשון המעטה, הם רק רקטות משופרות.
לכן גם כאן התוצאה של שיגור הטילים המדוייקים היא אפס אבדות ומעט מאוד נפגעים כאשר מרביתם נפגעים מרסיסי המיירטים.
3, איראן והחות’ים.
א, החות’ים
אין להם רקטות שמגיעות למדינת ישראל רק טילים מדוייקים.
לחות”ים טילים בליסטיים מדויקים מעטים, הם שיגרו לכאן מס’ טילים מדוייקים לאילת ולאזור המרכז. גם הטילים שלא ייורטו פגעו רק בשטחים פתוחים.
ב, איראן
לאיראן טילים מדויקים רבים.
במתקפת ה- 14 לאפריל הסתבר שמרביתם של הטילים תקולים וכולם לא מדוייקים.
לכן כתבתי ופירסמתי שהסכנה מהטילים מהרקטות אינה גדולה, עדיין לא.
תובנות
1, אסור שהטילים והרקטות ירתיעו את הממשלה ומצה”ל מפעולה.
הוכח שהסכנה הצפויה מהם לא גדולה במיוחד.
2, הרקטות ,בהגדרה, לא ישתפרו ולכן הסכנה העתידית מהן תמשיך להיות קטנה.
3, הטילים המדויקים כן ישתפרו וזאת בתהליך של שנים ספורות.
הטילים יהיו תקולים פחות ונושא האי דיוק ישופר מאוד.
4, רק מערך לייזר רב עוצמה יוכל לנטרל בשיעור ניכר את האיום הזה וגם את איום הכטב”מים והטילים הטקטיים שהם מסוכנים פי כמה יותר מהרקטות והטילים “המדוייקים”.
פאתח 110:
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונות: ויקיפדיה