בעקבות כשלון צה”ל ליירט את הטיל הבליסטי, מספר עובדות על טילים ויירוטים

הכתבה הזו נכתבה בעקבות הכשלון של צה”ל אתמול ביירוט של הטיל הבליסטי האיראני.

הטיל שוגר למדינת ישראל ע”י ארגון הטרור של החות’ים מתימן והטיל אכן פגע אתמול במרכז הארץ. למרות הפגיעה התוצאה לא היתה אסון.

הטיל האיראני פגע בשטח פתוח לכן, ורק במזל, הטיל הכבד לא גרם להרג, נפגעים וגם לא לנזק משמעותי.

הטיל כן גרם ל “בזבוז” של טילים מיירטים יקרים, מיירטים שיתכן ונדרש להם במלחמה.

 

הסבר

1, הטיל ששוגר הוא מקטגורית הטילים הבליסטיים

הטיל הבליסטי הוא רקטה(רקטה היא טיל שמצויד במנוע שמייצר בזמן קצר מאוד הדף גדול), רקטה שמשוגרת לגובה רב ומאיצה בתוך זמן קצר למהירות גדולה מאוד.

מדוע הגובה הרב והמהירות נדרשים?

מאחר וטווח הטיל הבליסטי נגזר מהגובה והמהירות שהשיג.

הסבר: הזמן בו הטיל טס באוויר בטרם שהוא יתנפץ על הקרקע נקבע ע”י כוח המשיכה של כדור הארץ, לכן ככול שהטיל טס גבוה יותר ומהר יותר כך יוכל הטיל הבליסטי להגיע לטווחים גדולים יותר.

כדי להגיע לטווחים של כ- 2000 ק”מ, שזה המרחק מתימן למדינת ישראל, הטיל חייב להיות במשקל של כ- 15 טון לפחות ובגובה של כ 15 מטר לפחות וזאת כאשר מרבית המשקל הזה הוא דלק שנשרף בתוך עשרות שניות.

משקל הראש הקרבי של המפלצת הזו הוא כ 500 עד 700 ק”ג בלבד. המשמעות, הטיל יקר מאוד וגדול מאוד ביחס לעוצמת ההרס הקטנה שלו.

מדוע משתמשים בטילים בליסטיים? מסיבות רבות, והחשובה ביותר היא העדר יכולת להשתמש במטוסים.

אם אין לצד התוקף מטוסים שיכולים לטוס הלוך ושוב לישראל ,ולהטיל על האויב פצצות וגם לחזור בשלום לבסיסן, אזי זו האפשרות הסבירה ביותר של האויב האיראני להפציץ יעדים שממוקמים בטווח רחוק.

הבעיה של הטילים הבליסטיים היא בדיוק הפגיעה במטרה.

במתקפה האיראנית של ה 14 לאפריל נסתבר שהטילים שתקפו את בסיסי חיל האוויר לא היו מדויקים מאוד ולכן לא גרמו לכל נזק.

גם הטיל ששוגר אתמול לא פגע במטרה שיועד לפגוע בה ולכן “החגיגות” של החות’ים בתימן הם לא על הפגיעה בשום כלום, הם רק על הכשלון של צה”ל ליירט את הטיל.

חייבים להבין כי את הכשל הזה של דיוק הפגיעה ניתן לשפר והם ישפרו בעתיד הקרוב ביותר.

 

2, עקרונות היירוט

א, יירוט של טילים בליסטיים ארוכי טווח רצוי שיבוצע בטווח שיהיה כמה שיותר גדול מהמטרה שלהם, רצוי שיתבצע מחוץ לשטח המדינה, וזאת כדי למנוע נזק ולאפשר התרעה מספקת לאוכלוסיה ולאפשר נסיונות יירוט נוספים במקרה הנפוץ מאוד בו היירוט הראשוני נכשל.

ב, היירוט של הטילים הבליסטיים בטווח הארוך חייב להיות מבוצע ע”י טילים נגד טילים.

כעיקרון הטילים הבליסטיים מהירים מאוד ומגביהי טוס ולכן הם לא יכולים להיות מיורטים ע”י מטוסי קרב שהם איטיים ביחס לטילים וגובה טיסתם הנמוך.

הטילים נגד טילים גדולים ויקרים מאוד. לטילים נגד טילים יש יכולת להתקרב לטיל הבליסטי התוקף וליירט אותו, או לסכל את יכולתו לפגוע ביעדו.

היכולת הזו שמחייבת תזמון של אלפיות השניה, רמת דיוק גבוה מאוד ותימרון חריף אינה יכולת וודאית.

ג, מעשית וכדי להגדיל את סיכוי היירוט צריך לשגר לפחות 2 טילים יקרים כדי ליירט טיל בליסטי אחד בלבד.

ד, כלכלית, וזו הבעיה החמורה של כל מערך יירוט בעולם.

כתכלית נשמר היחס של עלויות היירוט שהן הגדולות פי 10 עד 20 מעלויות של הרכש והתחזוקה והתפעול של הטיל הבליסטי התוקף, לכן כעובדה תמיד יהיה מחסור בטילים מיירטים.

ה, המצב הזה מסוכן מאוד ועד שלא יהיה לנו יירוט באמצעות אנרגיה ישירה שהוא יירוט באמצעות תותחים שמפיקים קרני לייזר רבי עוצמה, יירוט בעלות זניחה אזי היתרון הוא לצד התוקף.

 

3, מס’ בעיות שמקשות על היירוטים:

א, מתקפה במקביל של טילים רבים יאלץ את המערכות לבצע תיעדוף של יירוט אלו שמכוונים לאתרים חיוניים.

ב, כשלים טכניים כגון איתור הסכנה במרחק קצר מהיעד, נניח כשל של מערכת המכ”מ.

את הטילים התוקפים חייבים לאתר במרחק רב כדי להזהיר את האוכלוסיה ולאפשר לטילים המיירטים להגיע לאיום בתצורה המיטבית.

ג, ניתוק ראש הקרב הקטן מגוף הטיל הגדול. קשה יותר ליירט מטרה קטנה.

ד, מצב בו הרש”ק מתמרן באטמוספרה בדרכו ליעד.

קשה מאוד לטיל מיירט ליירט מטרה מתמרנת, זו מטרה שמשנה את מיקומה בתכיפות ביחס לטיל המיירט וזה מתקשה לתקן שוב ושוב את נקודת המפגש המתוכננת שלו עם הטיל.

יש עוד עשרות גורמים נוספים שמשפעים על הצלחה או כשלון היירוט אבל להפעם זה מספיק.

טיל עימאד:

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.      קרדיט לתמונה: ויקיפדיה