קצרצר לפרשת ראה – בין התמקדות בעבר להתמקדות בעתיד

קצרצר לפרשת ראה – אמר ר’ יונתן [זקס]    בין התמקדות בעבר להתמקדות בעתיד

הרב זקס מספר על ניצולי השואה שהכיר, שאע”פ שעברו סבל נורא, לא התנכרו לעברם אלא באומץ שאין כדוגמתו בנו חיים חדשים והשתקמו. רק לאחר שנים רבות סיפרו את סיפורם כדי לחנך את הדור הבא לפעול למען עולם אנושי יותר.
הרב זקס קובע, שאנו יכולים להחליט האם לחיות רק את העבר או להפנות את המרץ קדימה, להווה ולעתיד. העבר כבר היה, ואיננו יכולים לשנותו, אך על העתיד שלנו אנחנו יכולים להשפיע. ומה ההבדל בהשפעה עלינו? הקורבניוּת מובילה לתחושת חוסר-אונים, למרירות ולכעס, ואילו המבט קדימה – לתקווה ולעשייה משמחת.
כך מתחילה הפרשה שלנו: “רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה’ אֱ-לֹהֵיכֶם…”. התורה מלמדת אותנו שלאדם יש בחירה חופשית, והיא ממליצה לנו לבחור בדרך הטובה [וכך במפורש לקראת סוף דברים (ל’,יט): ” וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ”].

הפסיכותרפיסט ויקטור פראנקל הדגיש, שבשעבוד הנורא שהיה לאנשים באושוויץ, דבר אחד לא יכלו הנאצים לקחת מהאסירים – את החופש לבחור. הוא עזר שָם לכל אסיר להבין מה המשימה שתחכה לו בחוץ, וכך בנה את עתידם והעניק לחייהם משמעות ותקווה.
חווינו חורבן וגלות, ואנו מכריזים: “מפני חטאינו גלינו מארצנו” – מקבלים אחריות ולא רואים עצמנו כקורבנות.
את דבריו מסיים הרב זקס במסר לחיים: “לעולם אל תגדירו את עצמכם קורבנות. אינכם יכולים לשנות את העבר, אבל בידכם לשנות את העתיד. תמיד יש בחירה, והמגייס את הכוחות לבחור יכול להכניע את הגורל”.
(ראו: הרב י’ זקס, רעיונות משני-חיים, עמ’ 219–222; והש’: שיג ושיח, א, עמ’ 52–55.)
בברכת שבת שלום ובשורות טובות,

קרדיט: פרופסור (אמריטוס) עמוס פריש – לשעבר ראש החוג לתנ”ך באוניברסיטת בר אילן   קרדיט לתמונות: שער ברסלב