רחפני fpv, הם ובקרוב יהיו חיל האוויר האישי של החיילים
במאמרים הקודמים סקרנו את כניסת הכטב”מים התוקפים לפעילות אינטנסיבית בשדה הקרב.
סקרנו את השינוי הגדול שנוצר בדרך המלחמה העולמית זאת כתוצאה מהפעלת הכטב”מים התוקפים כפי שמתרחש במלחמת רוסיה-אוקראינה שם הכטב”מים הם אמצעי התקיפה העיקרי וגם כאן במלחמת חרבות ברזל הכטב”מים הם מרכיב מרכזי בפעולות של החיזבאללה וצה”ל.
סוגי הכטבמ”ים התוקפים העיקריים:
1, הכטב”מים הגדולים לטווח ארוך המיועדים לפגיעה ביעדים בטווח של עד כ 2000 ק”מ ויותר.
2, הכטב”מים הבינוניים המיועדים לפגיעה במטרות בטווחים של עד ל 250 ק”מ.
3, כטב”מים הקטנים הטקטיים המיועדים לפגיעה במטרות בטווחים של עד ל 40 ק”מ.
כעת נסקור את רחפני ה fpv הזעירים הם הרחפנים הנפוצים ביותר בעולם ובהם מצטיידים כעת ובכמויות של מאות אלפי יח’ לשנה הצבאות וארגוני הטרור וגם העוסקים בפלילים.
היתרונות
עלות הרחפנים נמוכה מאוד כ- 500-2000 דולר ולכן ניתן בתקציב נמוך לצייד ברחפנים זעירים את מרבית החיילים הקרביים.
הרחפנים זעירים. את חלקם ניתן לאחסן בתרמיל של החייל וכאשר נדרש, להרכיב את הכנפיים לפני השיגור.
השיגור מבוצע בדרך כלל באמצעות השלכת הכטב”מ לאוויר או אם זה רחפן מסוק אזי המראתו מתבצעת מכל מקום על הקרקע.
השליטה על מסלול הטיסה של הכטב”מ והפגיעה ביעד המבוקש מתבצעת ע”י החייל מטבלט ובאמצעות אפליקציה.
הכטב”ם מסוגל לשהות באוויר עד 30 דקות ולפגוע במטרות בטווח של עד 2000 מטר.
הכטב”מ יודע לחזור לנקודת השיגור או לנקודה שהמשגר החליט שינחת שם.
הפגיעה של הכטב”מ מתבצעת באמצעות הנחתת מטען נפץ קטן על האויב.
לכטב”מ מצלמה ברזולוציה גבוהה שמשדרת את התמונות למפעיל.
מה יתרחש בעתיד הקרוב?
כפי שכל חייל קרבי מצוייד ברובה, רימונים ומטול rpg כך הכטב”מ הזעיר יהיה ציוד תיקני של החייל הקרבי בשטח וזה יהיה חיל האוויר האישי של החייל.
היתרון הוא ביכולת המהירה של החיילים בשטח לפגוע באיומים קרובים.
בקרוב הכטב”מים יוכלו לתקוף בנחילים וגם תהיה להם יכולת תקיפה אוטונומית.
מסקנה
חייבים לצייד את חיילי צה”ל ברבבות רחפי fpv, זה ישפר מהותית את היכולת ההתקפית.
במקביל חייבים לפתח את יכולת ההתגוננות מפני האמצעי הקטלני הזה, האויב כבר מצטייד.
קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים. קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות