הפצצה הגולשת המדויקת היא הגורם שאחראי להצלחה

הקדמה והסבר כללי

לאחר ההצלחה הפנומנלית של התקיפה של חיל האוויר, תקיפה שגרמה לחיסול חלק חשוב של מערך התקיפה הרקטי של ארגון החיזבאללה זאת בטרם זה יתקוף את מדינת ישראל, החל בתקשורת פסטיבל השבחים וההערצה לגורמים שתרמו להצלחה.

שיבחו את הטייסים המעולים, את המטוסים המשוכללים, את הפיקוד והשליטה של חיל האוויר על תקיפה מורכבת בהיקף של כ- 100 מטוסים.

חלק מהתקשורת, ולהערכתי חלק קטן מידי, הזכיר גם את צוותי הקרקע של חיל האוויר, מי שעושים כל יום את העבודה השחורה שכוללת את תחזוקת המטוסים והבסיס, חימוש המטוסים וכד’.

הוזכרו גם אנשי קהילת המודיעין, כמי שסיפקו את המודיעין המדויק על היקף האיום, המיקום המדויק של מרבית האיומים וכן את המועד בו החיזבאללה רוצה לתקוף.

כמעט ולא הזכירו בתיקשורת את אמצעי התקיפה, הם האמצעים היחידים שאיפשרו את הצלחת התקיפה והם לא המטוסים המשוכללים ולא הטייסים המעולים.

הם הפצצות הגולשות המדויקות.

אין לחילות האוויר המתקדמים בעולם כל אפשרות להיות גורם חשוב ורלוונטי במלחמה ללא שימוש בפצצות גולשות מדויקות.

פצצות שפותחו בעולם ובעיקר בארה”ב אחרי הכשלון של ח”א של מדינת ישראל במלחמת יום הכיפורים 1973.

קרדיט: ויקיפדיה

 

להזכירכם, המערכים הצפופים והמורכבים ממס’ סוגים של טילי נ”מ סובייטים ובתוספת של מאות תותחי נ”מ, לא איפשרו למטוסי ח”א להתקרב לזירות הלחימה העיקריות בתעלת סואץ וברמת הגולן ולהפציץ ולסייע לצבא היבשה.

המטוסים והטייסים הופלו כבר בראשית המלחמה במספרים גדולים וספגו אבדות קשות עד שחדלו להתקרב.

כך נוצרה סכנה מיידית לחילות האוויר של מדינות המערב. סכנה שהחילות המושקעים ביותר במערכות הביטחון כאן ובארה”ב ובמדינות המערב יהפכו להיות לא רלוונטיים.

הפתרון היה באמצעות שיפור הפצצות. הצליחו להקנות להם יכולות שלא היו להם יכולות של גלישה ודיוק וכל זאת בתוספת עלות לא גדולה.

הסבר: הוחלט להפוך את פצצות הברזל הפשוטות, שהיוו אז ומהווים גם היום, כ 90% מחימוש המטוסים, לפצצות גולשות ומדויקות.

התקינו לפצצות כנפיים שנפתחות מייד לאחר השחרור של הפצצה מגוף המטוס, שחרור שמתבצע מהמטוס בגובה רב ובמרחק רב, לעיתים עשרות ק”מ רבות מסוללות טילי הנ”מ.

הפצצות בעזרת הכנפיים שמספקות להם, כמו למטוס רגיל, כוח עילוי למשך מס’ דקות בדרך ליעדם.

דיוק הפגיעה של הפצצה מתבצע באמצעות כנפונים שנשלטים ע”י מחשב טיסה שמנווט את הפצצה אל היעד.

מחשב הטיסה יודע בכל נקודת זמן היכן הפצצה ממוקמת ביחס למטרה שחייבים להשמידה, יודע בעזרת אות לוויין gps בדיוק כמו תוכנת הוויז במכונית שלנו, יודע ומתקן את המסלול.

כאן אין נהג, המחשב באמצעות השליטה בכנפונים מנהג את הפצצה שטסה במהירות רבה עד לפגיעה ביעד.

קרדיט: ויקיפדיה

 

כך מושגים 2 יעדים:

1, פגיעה מדויקת כמעט ודאית במטרות.

כאן פצצה אחת תגרום לנזק יותר מאשר עשרות פצצות ברזל שמרביתם היו פוגעות באיזור המטרה אך לא במטרה עצמה.

2, המטוסים כמעט ולא מסתכנים בפגיעות מסוללות טילי הנ”מ.

זאת מאחר והם משגרים את הפצצות ממרחק בטוח שהוא בדרך כלל מעבר לטווח היעיל של טילי הנ”מ, ו/או משגרים את הפצצות במרחק שעדיין מאפשר להם להתרחק במהירות מאזור הסכנה.

undefined

קרדיט: ויקיפדיה

 

תובנה

כאשר מספרים לכם בתקשורת על הטייסים המעולים והמטוסים המשוכללים רצוי לדעת כי הם ללא פצצות גולשות מדוייקות, פצצות שהם ורק הם עושות את העבודה, הם וכל ח”א הוא כמו פרשים בלי סוסים, כמו חיילים בלי רובים.

מה בעתיד והוא כבר כאן – כטב”מים תוקפים

האמל”ח הזה משנה כעת את שדה הקרב ובמידה רבה מחליף את הטייסים המעולים, את המטוסים המשוכללים והיקרים ואת שדות התעופה הענקיים ועל כך נכתוב בקרוב מאמר נוסף.

ברד כבד: הכירו את הפצצה ששברה את רצועת עזה - YouTube

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונה: חיל האוויר