מהומה סביב חוק ונישואי ילדות בעיראק

אני מניח ששמעתם על שבשבועות האחרונים סוערות הרוחות בעיראק לאחר שבתחילת החודש, עבר בקריאה ראשונה בפרלמנט העיראקי, התיקון לחוק המתיר “נישואין לילדות בנות תשע”. אבל מה מסתתר מאחורי הכותרות?

למעשה המשפט הזה, שכיכב לאחרונה בכותרות בכלי התקשורת בשכונה המזרח תיכונית ובעולם, לא מדויק, היות והתיקון לחוק המעמד האישי שנחקק ב 1959, ושמגדיר את הגיל המינימלי לנישואין ל 18, כלל אינו מדבר על שינוי גיל הנישואין (ומטבע הדברים גם לא מדבר על תיקון החוק לגיל 9) אלא מתיר לזוגות מוסלמים לבחור להתחתן לפי החוק הקיים, או להתחתן לפי חוקי השריעה (ההלכה האסלאמית), בפני מי שהוסמך ואושר ע”י מוסדות הדת השיעים או הסונים, ולפנות לאחר הנישואים, לבית המשפט למעמד אישי (בית משפט לענייני משפחה א.א.) בבקשה לאשר את הנישואין לפי פסיקת השריעה. בכך מבטל התיקון האמור, את העונש הקבוע בחוק למתחתנים שלא דרך בית המשפט האזרחי.

הוויכוח בין חלקי החברה העיראקית לא החל עם הפרסום לפני מספר שבועות על הכוונה לתקן שני סעיפים בחוק, וויכוח שהוביל לדחייה בהצבעה בפרלמנט מיולי לתחילת אוגוסט, ושעדות לו תוכלו לראות בעיתונות העיראקית וברשתות החברתיות, שאליו מצד המתנגדים נלווה בין היתר התיוג: #لا_لتعديل_قانون_الأحوال_الشخصية = #לא_לתיקון_חוק_מעמד_אישי, ומצד המצדדים בתיקון תראו בין היתר את התיוג: #لن_نتراجع = #לא_ניסוג.

קרדיט: ערב ניוז

מדובר בווכוח שמתנהל כבר עשרות שנים, ולאורך השנים כבר עבר החוק הקיים תשעה תיקונים (1963, 1978, 1980, 1981, 1985, 1986, 1987, 1994, 1999) אפשר לומר שהוויכוח השתנה והסלים מאץ נפילת סדאם חוסיין ב 2003 ועליית כוחם של השיעים ועליית ההשפעה האיראנית בעיראק, ומאז היו ניסיונות נוספים להכנסת תיקונים בחוק כגון ב 2014 וב 2021 שלא צלחו כי לא הייתה הסכמה בין השיעים לסונים.

אציין שחלק מהוויכוח נובע מכך שיש הטוענים שהתיקון לחוק ייצור פילוג עדתי וחברתי, ונועד לחזק את הממסד הדתי השיעי, וכך נוצר גם וויכוח דתי, בו יש המזכירים את התנגדות חלק ממוסדות הדת הסונים לתיקון לחוק, ובחלק מהקמפיינים שואלים את אנשי הדת השיעים (שבחלק מהמקרים נקראים בלעג “חובשי הטורבנים”) האם הם יגנו על בנותיהם מנישואי ילדות ותיקון החוק שיפגע בזכויות נשים…? ויש גם מי שטוענים שהשינוי בחוק נועד למנוע מהגברים השיעים לחטוא בנישואים זמניים “ונישואי הנאה” הנהוגים אצלם ולהסדיר עבורם נישואים לילדות.

ארגוני או”ם כמו UNICEF וארגוני זכויות אדם כמו Amnesty או Human Rights Watch, יצאו בקמפיינים התוקפים את התיקון לחוק, והזכירו המצב הקיים בעיראק, בו לפי הנתונים שבידי הארגונים הנ”ל, כ 28% מהנשואות בעיראק, התחתנו לפני גיל 18, ואציין שלפי נתוני משלחת הסיוע של האו”ם לעיראק – UNAMI, כ 22% מהנישואים נרשמים אצל רושמי הנישואים לפי השריעה, הם של ילדות מתחת לגיל 14. אציין שמאז 2004 מספר נישואי קטינות וילדות נמצא בעלייה מתמדת.

קרדיט: רשתות חברתיות

חלק מהקמפיינים הזכירו את הבעיות שיש לנישואין לא רשומים בבתי המשפט לענייני משפחה בעיראק, וכמובן מדברים על נישואי קטינות, אבל לא מדברים על כך שהתיקונים הנוכחיים יותר מאשר לאפשר לעיראקים להתחתן עם ילדות, נועדו יותר לתקן את המצב בו אלפי זוגות המתחתנים בשנה לפי חוקי השריעה ולא מאשרים את נישואיהם בבית המשפט האזרחי (ויש עשרות אלפי זוגות אחרים שכן עושים זאת) לא יכולים להוציא תעודת זהות רשמית לילדיהם, דבר שמונע מהילדים להירשם לבית ספר או לקבל טיפול רפואי בבי חולים ממשלתיים, ובעיות רבות ונוספות, כולל נטישת גברים את נשותיהם והתכחשות לילדיהם, והימנעות מדאגה לפרנסתם, ועד למקרים בהם הגבר רוצח את הילדים או את אשתו והילדים, “רצח על כבוד המשפחה” כדי “לרחוץ את הבושה”.

לסיום אזכיר שעידית בר ואני דיברנו על נישואי קטינות וגם על נישואין זמניים, בפודקאסט בנת חלאל, תוכלו לראות את פרק 3 – נישואי קטינות, ילדות אומללות, ואת פרק 4 – נישואי קטינות, סחורה או ילדה? , ואת פרק 17 – אישה לפי שעה, בערוץ היוטיוב של בנת חלאל, או להאזין לפרקים בספוטיפיי ושירותי הפודקאסט האחרים, ואספר לכם שאחד הפרקים הראשונים בעונה השנייה של בנת חלאל, שתעלה לאוויר בספטמבר הקרוב.

קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון     קרדיט לתמונות: