על הנכבה: המלצת קריאה למחקר חשוב ומעניין
המושג נכּבה משרת את התעמולה הפלסטינית כבר עשרות שנים כחלק מנרטיב ההתקרבנות לאחר שהפסידו במלחמה שבה פתחו ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, כדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה של האו”ם, שאליה הצטרפו כנופיות ‘צבא ההצלה’ וכנופיות של ‘האחים המוסלמים’ ממצרים, ובהמשך גם צבאות ממדינות ערב. המלחמה שאנו קוראים לה מלחמת השחרור שבזכותה קמה מדינת ישראל, וערביי ארץ ישראל קוראים לה מלחמת 1948 ומלחמת פלסטין.
מבחינת הפלסטינים, משמעות הנכבה היא האסון שנגרם בעקבות ניצחון ישראל במלחמת השחרור, שבעקבותיו ברחו וגורשו 700-750 אלף ערבים משטחי מדינת ישראל הצעירה, והפכו לפליטים.
אציין שמבחינה תודעתית, לא מדובר רק בהפסד במלחמה, אובדן בית ועקירה למקום אחר, אלא גם באובדן האדמה ואובדן הכבוד המתלווה לכל אלה.
אזכיר כי הפלסטינים הנציחו את הפליטות בכך שבניגוד לכל שאר הפליטים בעולם, אצל הפלסטינים הפליטות עוברת מדור לדור, וכדי לשמר את הפליטות, דאגו הערבים להקים את אונרע (UNRWA).
אבל מה חושב כיום על הנכבה, הדור הצעיר של ערביי ישראל?
האם היה חשש מנכבה נוספת עוד לפני מלחמת “חרבות ברזל”?
האם למראות של פלסטינים שעזבו את ביתם בדרך למחנות עקורים ברצועת עזה, יש השפעה על דעתם?
תשובה לשאלות אלה, תוכלו למצוא בקובץ המצורף ובו מחקר על: השפעת מלחמת “חרבות ברזל” על תפיסת הנכבה בקרב הדור הצעיר בחברה הערבית בישראל.
המאמר פורסם בגיליון השני של כרך 9 בכתב העת הבין תחומי ללימודי המזרח התיכון, בהוצאת אוניברסיטת אריאל. (קובץ של המחקר עצמו, מצורף להודעה הבאה).
קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונות : ערוץ הטלגרם היוצרים AI