איראן השלימה הקמת בסיס בחופי סוריה בחיפוי רוסי. חלק ב’

 

הברחה באמצעות מכליות נפט

לפי אותן מקורות, משמרות המהפכה מבריחים משלוחי נשק באמצעות מכליות נפט איראניות המגיעות למסוף  בנמל בניאס בקצב של שלוש עד חמש מכליות בחודש.

על פי המקורות, הכוח הימי של משמרות המהפכה, שהוא מערך נפרד מכוחות חיל הים של הצבא האיראני, העביר טילים נגד ספינות מדגמי  “נאסר ונסיר” על בתוך מכליות הנפט.

הטיל הראשון מגיע עם ראש נפץ במשקל 150 קילוגרם וניתן לשגר אותו לעבר מטרות ימיות צפות בטווח של עד 35 ק”מ. יש לו יכולת שיגור מפלטפורמות ניידות כמו ספינות תקיפה וספינות דייג, או מפלטפורמות קבועות כמו עמדות הגנה על החוף.

באשר לטיל הימי “נאסר”, הוא מסווג כטיל מכונף נגד כלי שיט צפים ובעל מאפיינים מתקדמים כמו יכולת תמרון, עמידות מפני שיבוש והפרעות של מערכות לוחמה אלקטרוניות, עם טווח ארוך יותר של עד 140 קילומטרים.

משמרות המהפכה האיראנים ומיליציית חיזבאללה משתמשות במשאיות קירור שנועדו במקור לאחסון ירקות ופירות, וחוות הממוקמות כולן בפאתיה המזרחיים והצפוניים של העיירה בניאס שבצפון מערב סוריה דרומית ללטקיה, המשמשות כמחסני אחסון צבאיים סודיים ומקומות מגורים לצוותי המפעילים.

מקורות באתר ” סוריה טי וי ” מוסיפים כי מתווכים המקורבים למיליציות האיראניות שכרו מתקנים אלה במסגרת חוזים תקפים לתקופה של בין חמש לעשר שנים למטרות השקעה מסחרית.

מטרותיה של טהראן לנוכחות על חוף הים התיכון

האסטרטג הטורקי אל-מוסטפא, המתמחה בפעילות איראנית בסוריה, סבור כי הניסיון של משמרות המהפכה להקים בסיס צבאי ימי בסוריה מהווה צעד מרכזי באסטרטגיה הצבאית של טהראן, במיוחד מאחר שמיקומו של הבסיס מעניק לו מינוף מודיעיני באמצעות ניטור פעילות ציי האויב וכל התנועה הימית בחלק המזרחי של הים התיכון.

אל-מוסטפא קשר את העיתוי של הקמת הבסיס הימי בסוריה עם המלחמה בעזה והמתחים הפוקדים את האזור, מה שגרם לאיראן לחזק את נוכחותה הצבאית בסוריה כדי לספק תמיכה לבעלות בריתה, בעיקר למיליצית חיזבאללה הלבנונית.

למרות שאיראן לא יצאה ישירות למלחמה נגד ישראל, היא פעלה לחיזוק כוחותיה בכל השטחים הסורים למטרות פוליטיות ולהפעלת לחץ על וושינגטון ותל אביב בכל משא ומתן עתידי .

להערכתו משמרות המהפכה ירצו לפתח יכולות תקיפה במימי הים התיכון ולשם כך הם יקימו  בסיס ימי מקיף יותר, שיכללו בו גם צוותי קומנדו, ספינות וסירות צבאיות.

חוקר במרכז ג’וסור למחקרים, ואאל אלוואן, סבר שהמטרה האיראנית הישירה של הקמת בסיס זה יכולה לנבוע מרצונה של טהראן להגן על ההשפעה שהיא נהנית ממנה בעיראק, סוריה, לבנון ופלסטין.

אלוואן ציין כי האפשרות שתפרוץ מלחמה בדרום לבנון תגרום לאיראן לאבד את זכות הגישה למימי הים התיכון, מה שגרם לה להבטיח קו הגנה חלופי להגנה על עמדותיה בסוריה.

בתקופה הנוכחית הוא שלל את השערת המאמצים האיראניים לאיים על השייט ועל פעילות הצי האמריקני וכלי שיט זרים במימי הים התיכון, בשל הימצאות פער רחב בין גודל הכוחות, וציין כי המצב של האזור לאחר מבצע “שיטפון אל-אקצא” אינו זהה לזה שלפניו, וכי כל התרחישים אפשריים עבורם, מה שגרם לטהרן להקים אתר צבאי בחוף הסורי כאמצעי זהירות למקרה שהמלחמה תתרחב באזור.

הבסיס נמצא בטווח פגיעה בישראל

הבסיס הופצץ ע”י ישראל , כך על פי מקורות זרים, ב-9 ביולי האחרון, שהתרחשה במקביל להימצאותן של שמונה מכליות נפט איראניות במסוף הנפט של בנייאס ופחות מ-48 שעות לאחר שספינת המטען המסחרית האיראנית “דייזי” פרקה חלק מהמטען שלה בנמל לטקיה, ויחידת אבטחה המזוהה עם מיליציית חיזבאללה פעלו לאיסופו, בהובלת תכולת מכולות מסוימות במשאיות הובלה מסחריות, ללא שליטה של ​​הנהלת הנמל או התערבות של מזכירות המכס של לטקיה.

הגעת הספינה האיראנית, והתקיפה הישראלית על הבסיס, התרחשו במקביל לטיסת מטוסים לאיסוף מודיעין , “אורון” ו”איתם” מטייסת נחשון 122, האחראית לאיסוף מידע, המעקב האווירי וההתרעה המוקדמת של צה”ל לאורך החוף הסורי.

ההתקפה הישראלית על בסיס ההגנה האווירית, שלא התערבה מעולם, בשנים קודמות, בניסיונות לסכל את התקיפות הישראליות באזור, היא אינדיקציה לפעילות הצבאית הגוברת של משמרות המהפכה האיראניים בחוף הסורי.