פרדוקס הכלכלה של היירוטים

עובדה, עלות היירוט גבוה פי 10 עד פי 100 ולעיתים גם הרבה יותר מעלות האיום.

המאמר נכתב כדי שהקוראים ידעו את ההיבט החשוב הזה של ההגנה נגד רקטות, טילים מדויקים וכטב”מים , הגנה שאנו חייבים לקבל מהמדינה וצה”ל כל יום כל היום.

הסבר כללי

לאחר תום מלחמת העולם השניה ובמקביל לכניסת מטוסי הקרב הסילוניים לפעולה שהחלה בשנות ה 50, פותחו ,כאמצעי הגנה, טילי נ”מ מסוג קרקע אוויר וגם טילי אוויר אוויר, טילים שמשוגרים ממטוסי קרב.

בעיקרון עלות טילי הקרקע אוויר והאוויר אוויר היא כ 1% עד ל כ 5% מעלות המטוס שהם נדרשים ליירט, לכן ניתן גם לשגר מס’ טילים כדי ליירט איום אחד.

כך תמיד יהיו פי כמה וכמה יותר טילים ממטוסי קרב תוקפים.

ב 15 השנים האחרונות הוחלט בעולם וגם בישראל לפתח טילים נגד רקטות, טילים וכטב”מים.

עלות הטילים נגד טילים, שהם למעשה טילי אוויר אוויר שמשוגרים מהקרקע וטילי קרקע אוויר משופרים, גבוה מאוד.

העלות מסתכמת בעשרות רבות של אלפי דולרים ליחידה, לטילים קצרי הטווח כגון כיפת ברזל ועד למיליוני דולרים ליחידה לטילים ארוכי הטווח ומגביהי הטוס כגון חץ 2 וחץ 3.

בנוסף, עלות סוללות הטילים מסתכמת בתוספת של עשרות עד מאות מליוני דולרים נוספים לסוללה. גם עלות אחזקת הציוד והצוותים וההכשרה אדירה.

במקביל העובדה היא שעלות הרקטות ,הטילים המדויקים והכטב”מים נמוכה מאוד.

מאלפי דולרים בודדים ליח’ לרקטות וכטב”מים קצרי טווח, עשרות אלפי דולרים לכטב”מים לטווח ארוך ועד מאות אלפי דולרים לטילים מדויקים, כבדים וארוכי טווח.

כך נוצר מצב בו מס’ האיומים גדול פי כמה וכמה ממס’ הטילים המיירטים.

כך הסתבר שלא ניתן לבסס לאורך זמן את ההגנה על הישובים והממתקנים החיוניים על טילים נגד טילים.

גם ארה”ב, המדינה העשירה בעולם, הגיעה למסקנה הזו.

לכן מתבצע, באיחור ניכר, וחבל, פיתוח של תותחי לייזר ובמקביל רכש של תותחי נ”מ.

עלות היירוט באמצעות תותחי הלייזר מסתכמת בדולרים בודדים.

לאחר שהפיתוח וההצטיידות בתותחי לייזר יבשתיים ומוטסים יושלמו, ונדרשות לכך מס’ שנים אזי העלות הכוללת של היירוטים תהיה נמוכה מאוד. כך הסכנה כתוצאה מהכטב”מים והטילים הטקטיים, תפחת משמעותית.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונות: הקברניט ו- ערוץ הטלגרם שירה יוצרת תמונות בינה מלאכותית