האם הלוחמה האלקטרונית הרוסית מצליחה לכופף את כנפי הטכנולוגיה המערבית באוקראינה? חלק ב’
משחק חתול ועכבר
בכל מלחמה, הכנסת מערכת נשק חדשה לשימוש מדרבנת את האויב לפתח אמצעי נגד, כדי לצמצם את השפעתה. זהו מעגל של חדשנות במעין משחק חתול ועכבר, שהתחיל כבר בהמצאתם של החנית והמגן.
רוסיה שדרגה ושיפרה את כטב”מי השאהד שלה, שתכננו האיראנים, והאוקראינים אימצו דרכים חדשות לזהות אותם ולהפילם. רוסיה גם משפרת ללא הרף את טילי השיוט והטילים הבליסטיים שלה כדי להקשות על ההגנה האווירית של אוקראינה ליירט אותם. כך ציין דובר חיל האוויר האוקראיני יורי איגנט, לאחר שמטח רוסי הרג 33 אנשים בקייב לפני כשבוע וחצי.
עבור אוקראינה, הזמן הוא חיוני. ההכנסה לשימוש של מערכות מערביות רבות באופן מוגבל והדרגתי הקנתה לרוסיה יכולת למזער את השפעתן. “העניין בלוחמה הוא מהירות ההסתגלות”, אמר מרשל האוויר בדימוס אדוארד סטרינגר, ראש מבצעים לשעבר במשרד ההגנה הבריטי. “אם תקבלו אנטיביוטיקה באינפוזיה מדי שבוע, למעשה תאמנו את הפתוגן להתמודד עמה – ואנחנו אימנו את הפתוגן. לא היינו צריכים לתת להם את הזמן הזה, אבל עשינו זאת”.
אנה גבוזדיאר, סגנית שר לתעשיות האסטרטגיות של אוקראינה, הסוכנות המפקחת על הייצור הביטחוני במדינה, אמרה כי היא מתוסכלת מחוסר היכולת של כמה יצרנים מערביים להסתגל. “אנחנו לומדים מהר יותר בגלל שאנחנו בקו החזית, עלינו לקבל החלטות כדי לשרוד”, אמרה.
כמה מן השותפים המערביים של אוקראינה מבחינים בכך. בינואר השיקה שטוקהולם יוזמה ממשלתית כדי לוודא שיצרני ההגנה של שבדיה עצמם יגיבו מהר יותר ללקחים שהופקו באוקראינה. “אחד הגורמים המדהימים באמת הוא היכולת האוקראינית לחדש, וכמה מהר מעגלי החדשנות שלהם מתרחשים. דברים שיידרשו חמש שנים כדי לפתח אותם בשבדיה מתבצעים באוקראינה בתוך חמישה שבועות”, אמר בריאיון שר ההגנה של שוודיה, פאל יונסון. “אם רוצים להיות טובים בחדשנות, תקיפה אגרסיבית של בירוקרטיה היא חיונית”, הוסיף.
כשמדובר בכלי נשק מתוצרת אוקראינה, כמו כטב”מים, דגמים שעבדו רק כמה חודשים קודם לכן כבר אינם יעילים בשדה הקרב. כל זאת בגלל הטכנולוגיה המתפתחת ללא הרף, לדברי גורם מודיעין אוקראיני. “זה כמו לעדכן תוכנה בטלפון הסלולרי – אנחנו והרוסים חייבים לעשות זאת כל חודש כדי לעמוד בקצב”, אמר הגורם. “אבל כשאנחנו מקבלים נשק מהמערב, היצרן הכניס אליו את התוכנה שלו לפני שנים רבות, ורק לעתים רחוקות רוצה לשנות משהו”.
רבים מכלי הנשק האמריקאים שסופקו לאוקראינה, במיוחד תחת “סמכות ההעברה הנשיאותית” (the presidential drawdown authority), הם מערכות ישנות שהצבא האמריקאי מוציא בהדרגה משימוש כדי להחליפן במוצרים מודרניים יותר. מוצרים אלה הם יקרים יותר בדרך כלל, ואינם בהכרח משותפים עם קייב. עובדה זו, לדברי בכיר בחברת הגנה אמריקאית, אינה מספקת ליצרנים תמריצים רבים לשדרג תחמושת מדויקת מדור קודם.
יצרניות ההגנה האמריקאיות המובילות, RTX ובואינג, הפנו את כל השאלות לפנטגון. דובר של חברת לוקהיד מרטין, שמייצרת טילי GMLRS עבור מערכת Himars, השיב לשאילתה לגבי ביצועי התחמושת בשדה הקרב ואמר כי “השאלות בנוגע לפעולות של צבא ארה”ב או של צבאות זרים מטופלות בצורה הטובה ביותר על ידי ממשלות אלה”.
גורם הגנה אמריקאי אמר כי הפנטגון “מודע מאוד” לאיום הלוחמה האלקטרונית המתפתחת בהתמדה שמציבה רוסיה באוקראינה. הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם אוקראינה ועם שותפים בתעשייה הביטחונית כדי לטפל במהירות באיומים ולהבטיח שנשק מדויק אמריקאי יישאר יעיל בסביבת לוחמה אלקטרונית מורכבת מאוד. במקרים מסוימים הצליחה ארה”ב, יחד עם התעשייה, לספק אפשרויות לכוחות אוקראינים בתוך שעות או ימים, הוסיף.
בעוד שלמוסקבה היו הצלחות מול דורות קודמים של נשק מדויק מערבי, חלק מן המערכות המתוחכמות יותר אינן מסופקות לאוקראינה בדיוק כדי שרוסיה – ובאמצעותה, סין – לא תפתח אמצעי נגד יעילים עבורן, אומרים גורמים צבאיים. במלחמה פוטנציאלית, לארה”ב ולבעלות בריתה יהיו יכולות חזקות הרבה יותר, החל בכוח אוויר מסיבי.
“אנחנו לא רוצים להפיק לקחים מאוקראינה יתר על המידה”, אמר לפלנט, תת-שר ההגנה, במצגת באפריל. “הם נלחמים, מכורח המציאות, בדרך שבה אנחנו לא היינו נלחמים בהכרח”.
כמה גורמים אוקראינים ואנליסטים צבאיים מערביים, לעומת זאת, מודאגים מכך שגורמים בצבא ארה”ב ובחברות הגנה מתייחסים אל הבעיות שעמן מתמודדות מערכות הכוונה מדויקת באוקראינה כאל לא משמעותיות; או שהם מייחסים את הבעיות האלה לאימון לקוי של חיילים אוקראינים.
“יש לא מעט למידה, אבל למרבה הצער צבא ארה”ב לומד על המלחמה הזו גם דברים שאינם בהכרח נכונים, ומה שנלמד מסונן דרך ההנחה היהירה שרבות מן הבעיות שהצבא האוקראיני מתמודד עמן לא יעמדו בפני הכוחות המזוינים של ארה”ב, או שיהיה ניתן להתגבר עליהן בקלות”, אמר מייקל קופמן, עמית בכיר במכון החשיבה Carnegie Endowment, שביקר פעמים רבות ביחידות הקו הקדמי של אוקראינה.
קרדיט: וול סטריט ג’ורנל (אליסטר מקדונלד תרם למאמר זה) תרגום ועריכה: אתר החדשות גלובס ישראל
קרדיט לתמונות : ערוץ שירה יוצרת תמונות בינה מלאכותית