המפתח לביטחון הלאומי מצוי בהגנה

לא ניתן לנצח במלחמה ללא דוקטרינת הגנה נכונה ויעילה. העיקרון הזה הוכח שוב ושוב והוא חשוב ונכון בכל עת.

כך אנו לומדים מההיסטוריה הצבאית בת אלפי השנים.

זה גם מקור הקשיים של מדינת ישראל וצה”ל במלחמה הנוכחית.

מלחמה ללא קץ שהחלה עם קריסת מערך ההגנה של צה”ל על כל הישובים והבסיסים בעוטף עזה.

לצערי הציבור הרחב לא מבין את העיקרון הזה.

להערכתי גם מרבית האחראים על הביטחון של המדינה עדיין לא מבינים איך מייצרים הגנה אפקטיבית ולכן החל מה- 7 לאוקטובר ומאז מתקיים המחדל הנוכחי.

מה מעניין בתחום הזה של ההגנה? כל אוהד של הספורט הכי נערץ בעולם, הכדורגל ו/או הכדורסל ו/או כל ענף תחרותי אחר שמשתמש בכדור(כדוריד, כדורמים, טניס) מבין שללא הגנה טובה ויעילה מקבלים ומייד תבוסה.

 

מה הם עקרונות ההגנה החשובים?

1, הגנה אזורית

זה מערך ההגנה שנועד לא לאפשר לאויב לפלוש או לחדור לאזור נרחב שחייבים להגן עליו לחדור באמצעות כוח משמעותי.

2, הגנה אישית

כאשר ההגנה האזורית קרסה או שהיעילות שלה קטנה, אזי ברור שחייבים להגן באמצעות קו שני, להגן וביעילות על הבית.

בית? אינו רק מקום המגורים של המשפחה.

הגדרת הבית כוללת: את העיר, השכונה, הישוב, המתקנים, כלי הרכב וגם את בית המגורים וגם את החייל והתושב.

כיצד בונים את עקרונות ההגנה?

מפתחים ונערכים במערך הגנה אזורי ואישי שנבנה לפי מס’ עקרונות:

*- מערך שמתעדכן כל העת בהתאם למציאות, בהתאם לרמת הסיכונים הנוכחית לא להתכונן למלחמה הקודמת.

*- מערך שמתעדכן בהתאם לרמת הסיכונים הצפויה בעתיד הקרוב וגם זו הצפויה נניח בטווח הזמן של 20 שנה קדימה.

 

מערך ההגנה חייב להיות מתוכנן ומבוסס ע”פ מס’ עקרונות חשובים:

1, הפקת לקחים ממלחמות העבר, מלחמות שהתרחשו בעולם לפני שנים רבות וגם מהמלחמות האחרונות.

בנוסף’ חייבים ללמוד כיצד האויב הצליח לתקוף ולנצח והיכן ומדוע הוא כשל.

2, הכרה לעומק של עוצמת האויב הכמותית לרבות ההיקף של הכוח הקרבי והעומק של המערך הלוגיסטי.

הכרת אמצעי התקיפה אותם האויב צפוי להפעיל, אמצעי ההגנה בהם האויב ישתמש כדי לשבש את פעולות התקיפה של צה”ל ועוד.

3, פיתוח תורת לחימה הגנתית נכונה ומעודכנת.

4, הקמת כוח מגן גדול, מאומן ומצוייד נכון, כוח שיוכל למנוע מהאויב להשיג לפחות כ 90% מיעדי ההתקפה שלו.

5, פיתוח ורכש של אמצעים טכנולוגיים, אמצעים שינטרלו את עוצמת אמצעי התקיפה של האויב.

כאן חייבים לעסוק גם באיכויות ובכמויות הנדרשות, כמויות שיספיקו לנטרל את האמל”ח של האויב.

 

להלן מס’ דוגמאות שמתייחסות למחדלים במלחמה הנוכחית, מלחמת ה- 7 לאוקטובר:

1, החוסר האדיר שהיה בכוחות הגנה מקומיים, כוחות שבנויים על בני המקום. 

הוכח שכאשר לישוב יש כוח הגנה מקומי גדול ומחומש נכון אזי האויב מתקשה לבצע את משימתו.

במקרה של המלחמה הנוכחית המשימה של החמאס היתה לטבוח בתושבים ולחטוף. הכשל היה בגודל של כיתות הכוננות ובאיכות הנשק שעמד לרשותם.

בגדול היקף הכוח הנדרש וביחס לרמת הסיכון הידועה היה חייב להיות גדול לפחות פי 10. להערכתי לו היו כיתות כוננות בהיקף ובאיכות הנדרשים אזי האסון הזה היה קטן משמעותית.

2, גבול שאינו מבוצר נגד פלישה קרקעית.

הגנה על אזור וישובים, זאת כאשר האויב קרוב ומצוי בכוחות משמעותיים, זו מתבצעת באמצעות ביצורים. הגבול בעוטף עזה לא היה מבוצר וזה גם המצב בגבול הלבנון. ביצורים מורכבים ממכשול קרקעי ניפחי, אין לבנות הגנה על בסיס גדר נגד גנבים ומצלמות וכד’.

לו בסמוך לישובים, היה בגבול מכשול קרקעי ניפחי, מכשול רחב וממוקש בצפיפות ושכולל הר של תיל ממעל ותעלת נ”ט רחבה ועמוקה לאחר המכשול, כל האירוע הזה לא היה יכול להתקיים.

3, הגנה לא יעילה נגד כטב”מים וטילי נ”ט.

מירב הנפגעים שלנו הם תוצאה של האמל”ח הזה שהוא חימוש מדויק וזול שבו מתעצמים ובכמויות אדירות ארגוני הטרור החצי מדינתיים.

כאן לא אפרט יותר מידי מאחר והנושא מחייב ידע מקצועי אך ברור שניתן היה לעשות משמעותית יותר, נראה שהמופקדים על הבטחון של המדינה נרדמו בשמירה.

 

נושאים שהיה צריך לפתח גם לפני פרוץ המלחמה:

א, איתור ומתן התרעה של התקפת כטב”מים וטילי נ”ט, איתור שיתבצע גם ללא מכ”מ.

ב, התקנת מיגון פסיבי על הבתים והטנקים. מיגון שמנטרל את האיומים בטרם הם פוגעים בקיר או בשריון. סורגים, רשתות, חומות ביטון ושקי חול וכד’

ג, הגנת לייזר והגנת תותחי נ”מ. אמצעים שיכולים ליירט במהירות ומקרוב ובעלות נמוכה את האיום האווירי הזה, איום שמקשה על יירוט באמצעות טילים יקרים נגד טילים.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונה: שירה-יוצרת תמונות ב-AI