הרצי הלוי וגלנט מקריסים את הצבא, וביבי מנצח על התזמורת | האלוף (במיל’) יצחק בריק

הרצי הלוי מקריס את הצבא כאדריכל ומבצע, גלנט בתפקיד שר הביטחון מגבה את החלטותיו של הרצי הלוי בעיניים עצומות בכל דבר ועניין, ונתניהו מנצח על התזמורת הזו

להלן מפורטים בקצרה כיצד הייתה ידו של הרצי במעל למיטוט הצבא ולאי־הכנתו למלחמה העתידית, תפקידו העיקרי של כל רמטכ”ל:
 
1. הרצי הלוי לא דרש להכין את בסיסי חיל האוויר ואת מסלולי ההמראה למטוסי החיל מול טילים מדויקים וכטב״מים שישוגרו לעבר הבסיסים, העלולים לפגוע ביכולת המטוסים להמריא למשימותיהם או לנחות מהן.

2. הרצי הלוי, בהיותו הרמטכ״ל, לא דאג להגנת בסיסי חיל האוויר והמחנות ביבשה מפני פורעים קיצוניים שעלולים היום לפרוץ לתוכם בקלות, בשגרה הם גונבים תחמושת ואמצעי לחימה, ואילו בימי מלחמה הם ישחיתו מטוסים, טנקים ואמצעי לחימה נוספים בתוך המחנות.
 
3. הרצי הלוי לא טיפל סדר כוחות היבשה ולא תכנן להגדילו לאחר קיצוץ של שש אוגדות בעשרים השנים האחרונות. היעדר סדר כוחות זה אינו מאפשר לנצח בעזה אפילו לא בגזרה אחת. מה יהיה במלחמה אזורית שבה יצטרכו כוחות היבשה להילחם בשש זירות בה בעת? הפוגרום הבא מחכה לנו בשטחי יהודה ושומרון, ומהם תהא זליגה לתוככי מדינת ישראל.
 
4. הרצי הלוי הזניח הזנחה מוחלטת את הכנת העורף למלחמה אזורית,ולתרחיש של הרס יישובינו בגבול הצפון ושריפות של עשרות אלפי דונמים משיגור החיזבאללה עשרות טילים, רקטות וכטב״מים בממוצע מדי יום על יישובי הצפון – אין לצה״ל פתרונות לכך. שערו בנפשכם מה יקרה במלחמה אזורית שכשישגרו האירנים וגרורותיהם על ישראל אלפי חימושים מדי יום ביומו?
 
5. הרצי הלוי בתוכנית הרב־שנתית שלו השקיע את כל סיוע החוץ האמריקאי לעשר השנים הבאות, מעל 18 מיליארד דולר בקניית עוד מטוסים שלא יהיו רלוונטיים במלחמות הבאות בעשור הבא.אולם הוא לא השקיע כמעט כלום בנושאים אחרים, כגון הקמת חיל טילים (טק״ק) שיעילותו גדולה בעשרות מונים יותר מול טילי האויב מהמטוסים.

הוא לא הגדיל את כוחות היבשה ולא טיפל באמצעי הגנה יעילים יותר וזולים יותר, כמו הלייזר, שיהיה יעיל וזול מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים והארוכים ומפני כלי טיס, לרבות גלשני אוויר, כלי טיס לא־מאוישים ורחפנים. לעומת הלייזר, ה”חץ” , “קלע דוד” ו”כיפת ברזל” – עלותם עצומה ואי־ אפשר להחזיקם במלאים אלא לימים אחדים בלבד. הרמטכ”ל לא הבין עד עצם היום הזה את מאפייני המלחמה שהשתנו שינוי מוחלט מהמלחמות הקודמות, ולכן גם לא רכש אלפי כטב״מים התקפיים המיוצרים בישראל ונמכרים לחו״ל.

תנו דעתכם, במחיר של מטוס אחד של F-35 שעלותו 80 מיליון דולר, אפשר לרכוש 4,000 כטב״מי תקיפה לפי שעלותו של כטב״ם אחד – 20 אלף דולר בלבד. הרצי גם לא רכש כלי ירייה רב־קניים נגד מטוסים שיורים בקצב של אלפי כדורים בדקה, ויעילותם נגד כטב״מים גבוהה מאוד, כי את כל הכסף השקיע במטוסים וגרם לאובדן יכולתו של צה״ל להילחם בשיתוף רב־זרועי. אומנם הרצי הלוי קיבל את כל הכאוס הזה מקודמיו, אבל לא עשה דבר לשפר את המצב. ההפך הוא הנכון, בתקופתו מצב הצבא המשיך להידרדר.
 
הרצי הלוי לא למד מהמלחמה הזאת דבר וחצי דבר ולא יישם שום לקח. הוא ממשיך לקדם את תוכניותיו מלפני המלחמה, כאילו לא הייתה מלחמה, בהשקיעו 18 מיליארד דולר בקניית מטוסים חדשים שיגיעו עוד 5 עד 10 שנים, וכבר לא יהיו רלוונטיים למלחמות טילים וכטב״מים, וכמעט שלא השקיע כלום בכל היתר, ובעיקר בכוחות היבשה.

6. הרצי הלוי קיבל ירושה נוראה שכל הלוגיסטיקה והאחזקה של צה״ל הופרטו לידיים אזרחיות שלא יוכלו לתת מענה לכוחות בעת חצייתם את הגבולות. בהיותו סגן הרמטכ״ל קיבל עליו לטפל בעניין, אך לא עשה דבר. גם בהיותו רמטכ״ל המשיך להתעלם מהמצב, והתוצאה היא שלא יאפשר לכוחות היבשה להילחם לאורך זמן ללא תספוקת (דלק, תחמושת, מזון, חלפים ועוד) כאשר יחצו הכוחות את הגבולות ויילחמו בשטחי האויב.
 
7. הרצי הלוי הביא את צה״ל למשבר החמור ביותר בכוח אדם בתולדותיו. אם בשנים רגילות רצו לפרוש מצבא הקבע מדי שנה 120-100 סרנים ורבי סרנים, הרי השנה ביקשו לפרוש מהצבא 900 סרנים ורבי סרנים. המשמעות היא התפוררות איכות וכמות של כוח האדם בקבע ובצה״ל. גם מצב קשה זה בכוח אדם ירש הרצי הלוי מקודמיו, אך במקום לטפל בבעיה הוא העמיקה עד התפוררות כוח האדם בצבא.
 
8. הרצי הלוי העמיק את הפערים בתרבות הארגונית הקלוקלת של הצבא (חוסר משמעת, אי־וידוא פקודות, חוסר בקרה ומעקב, אי־יישום לקחים, אי־אמינות בתחקירים). תרבות השקר הלכה והתרחבה מאוד בימי כהונתו: אי־קיום פקודות ונהלים, לא מתקיימת שִגרה תקינה ביחידות, אין רציפות בהעברת מקל ממפקד למפקד, כל אחד ממציא את הגלגל מחדש, סטנדרטים של ביצוע ביחידות רבות הם מתחת לכל ביקורת, וזו רק תחילת הרשימה.

9. בשנות כהונתו של הרצי הלוי לא היו תוכניות הגנה לאורך כל גבולות ישראל, ובחלקן גם לא היו תוכניות התקפה כמו למשל בעזה.
 
10. זחיחות הדעת, היהירות ואי־קבלת האחריות ציינו את הפיקוד הבכיר של צה״ל תחת פיקודו של הרצי הלוי לפני המלחמה, ואלה גררו את המחדל הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל: התקפת החמאס על יישובי עוטף עזה, והנס הגדול שלנו שלא יצא חיזבאללה עלינו למלחמה בצפון בו־זמנית לחמאס. לו תקף אותנו אז חיזבאללה, היה מצבנו איום ונורא וחמור יותר במאות מונים ממצבינו עכשיו. היינו חווים הרס ואבדות כבדות לכל אורכה ורוחבה של המדינה, ורק האמריקאים היו יכולים להצילנו מחורבן הבית השלישי.
 
11. גם ניהול המלחמה של הרצי הלוי ברמה האסטרטגית הוא כישלון מוחלט. אומנם יש לנו לוחמים נפלאים וגיבורים בשירות הסדיר והמילואים, אבל ללא ראייה אסטרטגית בניהול המלחמה גם הטובים ביותר בלוחמינו לא יוכלו לגשר על הטעויות הקשות של הרמטכ״ל ואלופיו ואת הפערים הקשים שהפיקוד הבכיר יוצר.
 
12. הרצי הלוי קיבל עליו אחריות בדויה (פיקטיבית), והוא אינו מתכוון כלל לממשה, הוא דוגמה אישית רעה לפקודיו, במנוגד למה שהוא מצפה מחייליו ב”רוח צה”ל”. הוא גם פוגע בערכים ובנורמות הבסיסיות שעליהן גדלו דורות של מפקדים, והיום איבדו מפקדי צה״ל את אמונם בהרצי הלוי.

הרצי הלוי הוא דוגמה רעה לרמטכ״ל ובן אנוש שאיבד באופן מוחלט את כבודו העצמי על מנת לשרוד בתפקידו כרמטכ״ל. הוא מנסה בכל כוחו לדחות את הקץ, ובכך הוא מקרב את קץ חוסנו של הצבא.

13. אך כל זאת לא משפיע עליו, הוא משתין עלינו מהמקפצה, והוא אוחז בכל כוחו בקרנות המזבח וממנה את חבריו לאלופים ולתא״לים, הוא מוביל את הצבא ואת עם ישראל אל עברי פי פחת. הוא מקבל תמיכה בלתי מוגבלת מחברו שנתון איתו באותה סירה הנוטה לטבוע, שר הביטחון יואב גלנט בכבודו ובעצמו.

 
לסיום, הנושאים שכתבתי לעיל הן בבחינת כותרות ללא פירוט יתר. בכתבותיי הרבות בעיתונים, בהֶסכתים (פודקאסטים) ובראיונות בטלוויזיה, פירטתי כל נושא שכתבתי בכתבה זו בפירוט רב. ברצוני להוסיף ולומר שהרצי הלוי כרמטכ״ל קיבל מקודמיו צבא במצב קשה מאוד שהלך ופחת בעשרים השנים האחרונות, ולא הוכן למלחמה אזורית. לדאבון ליבי, הוא לא רק שלא עצר את המשך הידרדרות הצבא, אלא הוסיף שמן למדורה. שותפיו לאסון הממשמש ובא הרי הם ביבי נתניהו שעושה הכל בשביל להכשיל את עסקת החטופים, בשביל לשרוד בשלטון עוד כמה חודשים וגלנט שמציית בעיוורון מוחלט להחלטותיו והמלצותיו של הרצי הלוי.

קרדיט למקור: יצחק בריק – מעריב     קרדיט לתמונות: ערוץ הטלגרם תמונות AI