ההשוואה בין חימוש מדויק לסטטיסטי

החימוש המדויק קטלני מאוד, החימוש הסטטיסטי משמעותית פחות, זו המסקנה הברורה שהוכחה שוב במלחמה האחרונה.

המלחמה שמתמשכת כ 9 חודשים+, זו המלחמה שסופה אינו נראה קרוב.

נסתבר שהאיום של החיזבאללה על מדינת ישראל, הישובים והמתקנים החיוניים הוא בהחלט איום חמור מאוד אבל עדיין רחוק מלהיות איום קיומי.

הסכנה הגדולה שבעתיים צפויה להיות, ובוודאות, בעתיד הקרוב.

האיום הקיומי הנ”ל מתעצם במהירות וסביר שאם ממשלת ישראל ומערכת הביטחון ימשיכו במדיניות שהייתה כאן לפני ארועי טבח ה 7 לאוקטובר, מדיניות שמתעלמת מהמציאות, אזי ,ובמשך פרק זמן של שנים ספורות, 3-5 שנים לכל היותר, האיום של החימוש המדויק יתעצם עד לרמת היותו איום קיומי.

זה מה שבוודאות יתרחש אם מדינת ישראל וצה”ל ימשיכו במדינות הכושלת הקודמת.

מדיניות ביטחון, להערכתי, חסרת אחריות שהתקיימה כאן טרם אירועי הטבח של ה 7 לאוקטובר ונמשכת, כנראה ברמה נמוכה יותר גם כעת, גם כעת הינה מדיניות של טיפול כושל בסכנות המתעצמות מעבר לגבולות.

1, מדיניות ההבלגה שנמנעת מתקיפה של סיכונים חשובים בשטחי לבנון, עיראק ותימן.

זאת בעיקר מהחשש מתגובת הנגד העוצמתית של ארגון החיזבאללה. ארגון שמהווה כיום להערכתי כ 90% מהאיום על מדינת ישראל.

באשר לאיומי המליציות של איראן ועיראק ולאיומי החות’ים בתימן הם קיימים אך עדיין הם פחות משמעותיים. להערכתי עדיין אין להם יכולת משמעותית לסכן את מדינת ישראל וצה”ל. אבל גם הם מתעצמים במהירות וסביר שבפרק זמן של שנים ספורות תהיה להם גם היכולת הזו.

תמונה

קרדיט: רשתות חברתיות

 

הסבר

בשנים האחרונות ובהובלת איראן שאחראית לפיתוח, לייצור, למימון ולהברחת האמל”ח המדויק מתבצעת בתחום החימוש של ארגוני הטרור של איראן מהפכה טכנולוגית. מהפיכה טכנולוגית זו ובוודאות תמשך ובתנופה גדולה גם בשנים הקרובות.

הסבר על התהליך

מתבצע מעבר משיגור של חימוש סטטיסטי שפגיעתו במבנה או ברכב אקראית אם בכלל.

הארגונים עוברים לשיגור של חימוש מדויק שפגיעתו קרוב לוודאית ולכן הסיכון שהוא מהווה גדול לפחות פי 10 ולעיתים גם פי 100 מזה של החימוש הסטטיסטי.

תמונה

קרדיט: רשתות חברתיות

 

להלן דוגמא אחת שתבהיר את העיקרון:

מאז ה 7 לאוקטובר, כך אני מעריך, מס’ הרקטות הסטטיסטיות ששוגרו מלבנון למדינת ישראל הוא של כ 10,000 רקטות, כמעט כולן רקטות קלות.

הרקטות שוגרו לכיוון של ערים, ישובים ומתקנים חיוניים בצפון הארץ ורמת הגולן.

אבל הנזק לרבות מס’ הרוגים והנפגעים שגרמו הרקטות הנ”ל, זאת ביחס למס’ האדיר של השיגורים היה קטן מאוד.

במקביל גם שוגרו למדינת ישראל, לכיוון מטרות נבחרות בערים, בישובים ובמתקנים חיוניים כ- 1,000 חימושים מדויקים, כולם כטב”מים וטילי נ”ט מסוגים שונים.

להערכתי הנזק שגרמו 1000 החימושים המדויקים ששוגרו ,לרבות מס’ הרוגים והנפגעים והפגיעה הקשה במבנים ובמיתקנים חיוניים, היה גדול פי 10 מהנזק שגרמו מטחי הרקטות הכבדים.

מסקנה של חקר ביצועים: היעילות והסיכון מהחימוש המדויק גדולים פי 100 ויותר מהיעילות של החימוש הסטטיסטי.

מסקנה: כ- 10% של השיגורים של החימוש המדויק יגרמו לנזק גדול פי 10 מזה של החימוש הסטטיסטי.

נכון, וזאת חייבים לדעת, שכאשר משתמשים ברקטות כבדות מאוד, רקטות להם רש”ק של חצי טון (רקטות זלזל) ומשגרים את הרקטות לכיוון של ערים גדולות שמאוכלסות בצפיפות אז הסיכון מהחימוש הסטטיסטי גדל משמעותית.

עדיין ,וכאן לא אפרט את החישובים, החימוש המדויק עדיין יעיל ומסוכן פי 10.

תמונה

קרדיט: רשתות חברתיות

 

מה לעשות?

להבין שזה הכיוון של התפתחות הטכנולוגיה הצבאית העולמית, חימוש מדויק ובקרוב ,דיוק מוחלט נכנס לכוחות היבשה, ולכן חייבים להערך ולפעול בהתאם.

1,בתחום ההתקפה

סיכול הסיכונים של החימוש המדויק זאת בטרם הם יתפתחו לרמות של סיכון חיוני.

מעשית, לא לאפשר את קיומם של מפעלי ייצור והרכבה של חימוש מדויק על אדמת האויב, לסכל הברחות ועוד. אם נגזר על מדינת ישראל להלחם אז עדיף להלחם כנגד חימוש סטטיסטי.

תמונה

קרדיט: רשתות חברתיות 

 

2, בתחום ההגנה

שילוב של הגנה פסיבית והגנה אקטיבית שיוכלו ,אם יבוצעו בזמן ונכון, לנטרל כ 90% מהאיומים.

א, הגנה פסיבית.

זו מורכבת ממערך התרעה יעיל שנועד להכניס את הציבור מבעוד זמן לממ”דים, למרחבים מוגנים, למקלטים וכד’.

הנסיון מוכיח שההתרעה היא גורם הצלת החיים החשוב ביותר.

הנסיון מוכיח שמעט מאוד אנשים אם בכלל נפגעים כאשר הם חוסים באיזורים הממוגנים.

בנוסף, התקנת רשתות, סורגים וגגות מתכת על כלי הרכב ,בתים ומתקנים חיוניים שמצויים בסיכון להפגע מהשיגורים שמתבצעים מעבר לגבול או מהכטב”מים המתאבדים, וכן תוספת של חומות בטון ושקי חול וכד’. גם כאן הנסיון מוכיח כי יזום פיצוץ הרש”ק בטרם הפגיעה מנטרל את האיום, זה תפקיד המיגון הפסיבי

ב, הגנה אקטיבית

זו חייבת להתבסס ובראש ובראשונה על תותחי הלייזר היבשתיים והמוטסים. בגדול אין אמצעי יעיל מיירוט מהיר במרחק באמצעות אנרגיה ישירה. 

בנוסף, לתחזק ולפתח מערך גיבוי של טילים נגד טילים ותותחי נ”מ.

הקברניט טיל טילים הנחיה

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.       קרדיט לתמונות: תסנים