ההבדלים בין הבורסה בת”א ובארה”ב

שיחת היום היא ללא ספק עדכון המדדים הקרוב, לאחר הפרסום של אורי טל טנא בכלכליסט על המניות שצפויות לקבל את הביקושים וההיצעים הבולטים בעדכון הקרוב, שעל פי ההערכות ירכז כ-2 מיליארד שקלים.

מבלי להתייחס למניות, הרפורמה החדשה הכניסה פקטור של סחירות ומגבלות משקל במדדים. פקטור הסחירות הוא חשוב, היות ויש מניות שאינן מרכזות מחזורים גבוהים וביקוש או היצע גדול עלול להשפיע מהותית על השער שלהן.

אך כאן ארצה להתמקד במגבלות המשקל. הבורסה מגדירה מגבלות משקל למניות במדדים כדי למנוע מצב בו מספר קטן של מניות הופך לדומיננטי וישלוט בביצועי המדד. על פנוי, מגבלות המשקל נועדו לשמור על פיזור רחב של ההשקעה במדדים ולאפשר יציבות. אך עם זאת יש בעיה, ומי שעוקב אחר המדדים בחו”ל מבין אותה.

הביצועים החזקים שמציגים המדדים בחו”ל מגיע בעיקר לאור תשואת היתר של המניות החזקות. במדד הדגל בארה”ב, ה-S&P 500, משקל 10 החברות הגדולות ביותר עומד על יותר משליש (33%), כאשר רק משקל 3 החברות הגדולות (מיקרוסופט אפל ואנבידיה) שווה כ-20% במדד.

החשיפה היתרה הזו השתלמה במיוחד, כאשר המדד הציג תשואה של יותר מ-17% מתחילת השנה, בעוד אותו המדד במשקל שווה היה מציג עלייה של פחות מ-4% בלבד.

לא לחינם אומרים שמספר מצומצם של מניות אחראי למרבית התשואה בתיק, כאשר משקיעים ותיקים יודעים כמה קשה לבחור במדויק את המניות המנצחות ולהכות את המדדים לאורך זמן.

בשורה התחתונה, הבורסה בת”א מציגה מודל מאוזן ויציב עם פיזור השקעות רחב יותר, דבר שהגביל את החשיפה למצחות הגדולות והחברות המובילות בשוק. כתוצאה מכך, אפשר לראות את התשואות המתונות יותר שהציגו המדדים בת”א לעומת המדדים בארה”ב, במיוחד בתקופה של צמיחה כלכלית.

נראה שבישראל ישנו ניסיון להקטין את רמת הסיכון גם על חשבון תשואה עתידית (הורגש גם בעדכון החשיפה של קופות הגמל לאחרונה), דבר שמסביר בין היתר את מעבר הכספים וחשיפה למדדי חו”ל על חשבון חשיפה לישראל.

קרדיט : ערוץ הטלגרם תשואת יתר – תל אביב     קרדיט לתמונות: אנאדולו